המשנה היומית של היום
עבודה זרה ב׳:ג׳ - ב׳:ד׳
The Mishnah Yomi for Sunday, January 19, 2031 is עבודה זרה ב׳:ג׳ - ב׳:ד׳
משנה א
Mishnayos Avodah Zarah Perek 2 Mishnah 3
עבודה זרה פרק ב׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Avodah Zarah Perek 2 Mishnah 4
עבודה זרה פרק ב׳ משנה ד׳
ברטנורא
נודות – (bottles) of hides/skins.
וקנקנים – of earthenware.
אין איסורן איסור הנאה – and the law is such. If they are new, it is immediately permitted to place wine in them , but if the heathen placed wine in them for preservation, we fill them up with water and detain it in them for three days consecutively but that he empties the water each day every twenty-four hours of the three days, and places other water in their place. And afterwards, it is permitted to place wine in it. But if there are twelve months where there was no heathen wine in them, it is permissible immediately after one year without emptying it.
חרצנים וזגים – the refuse of the grapes and their seeds that are inside and the outer shells.
לחים – all twelve months they are forbidden to derive benefit.
ויבשים – after twelve months they are permitted even for eating.
המורייס – the fat of the fish and it was customary that they would mix in it wine, but if it was known of it that they did not mix wine in it, everyone does not dispute that it is permitted.
בית אינייקי – the name of a village where most of the calves that are found there are offered as sacrifices to idolatry. Rabbi Meir was troubled by a minority and held that even though most calves were a minority corresponding to the rest of the animals, we should concern ourselves with the minority. And all the cheeses that are found there, we state that perhaps that the rennet of the calves was curdled for idolatry. But the Sages were not concerned about the minority. But the Halakha is not according to Rabbi Meir in any of these three segments.
נודות. של עור:
וקנקנים. של חרס:
אין איסורן איסור הנאה. ודינייהו הכי, אם חדשים הם, מותר לתת לתוכן יין מיד. ואם הכניס בהן הנכרי יין לקיום, ממלא אותם מים ומשהה בתוכן שלשה ימים מעת לעת, אלא שמערה המים בכל יום מעת לעת של שלשה ימים ומשים מים אחרים תחתיהם, ואח״כ מותר לשום בתוכו יין. ואם ישנן שנים עשר חדש שלא היה בהם יין של נכרים, מותרין מיד אחר שנה בלי עירוי:
חרצנים וזגים. פסולת של ענבים גרעינים שבפנים והקליפים שבחוץ:
לחים. כל שנים עשר חודש אסורים בהנאה:
ויבשים. לאחר שנים עשר חודש מותרין אפילו באכילה:
המורייס. שומן של דגים. ורגילין היו שמערבין בו יין. אבל אם ניכר ממנו שלא נתערב בו יין, כולי עלמא לא פליגי דשרי:
בית אונייקי. שם כפר, שרוב עגלים הנמצאים שם קרבים לעבודה זרה. ר׳ מאיר חייש למיעוטא וסבר דאע״ג דרוב עגלים הוו מיעוטא כנגד שאר בהמות, חיישינן למיעוטא, וכל הגבינות הנמצאות שם אמרינן דלמא בקיבת עגלי ע״ז העמידן. וחכמים לא חיישי למיעוטא. ואין הלכה כר׳ מאיר בכל הני תלתא בבי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שהיה מתחילתו יין – to exclude where the heathen purchased vinegar from an Israelite where benefit was not forbidden; the reason why benefit was forbidden because perhaps its drink-offerings were for idolatrous purposes, but vinegar is not offered for idolatrous purposes.
וחרס הדרייני – Hadrian the Caesar/Emperor would knead plaster with wine and make of it utensils and would not smelt them in the furnace/kiln (see Talmud Avodah Zarah 32a) and they would carry them in battle, and when they wanted, they would place the earthenware in water, and they would be dissolved (or fall to pieces) there and the plaster would sink downward and the wine would remain mixed with the water. And the earthenware of Adria was named after Hadrian.
עורות לבובים – they would tear the animal while living opposite the heart a kind of round hole and remove the heart and sacrifice it to idolatry.
משוך מותר – for they do not make for idolatry other than round [incisions]. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel.
היוצא אסור בהנאה – for it had already become a sacrificial offering [to idolatry – see Talmud Avodah Zarah 32b).
לתרפות – towards the errant idolatry [from afar: Rashi]. It is the place of lewdness of a woman which is called the house of debauchery.
אסור לשאת ולתת עמהם – for they go and admit [to idolatry and more] and purchase things that they need for offerings to idolatry. And the Halakha is according to Rabbi Akiba.
שהיה מתחלתו יין. לאפוקי היכא דקנה הנכרי חומץ מישראל, דלא מתסר בהנאה. דטעמא דמתסר בהנאה, משום דלמא נסכיה לע״ז, וחומץ לא קא מנסך לע״ז:
וחרס הדרייני. אדריאנוס קיסר היה מגבל טיט ביין ועושה ממנו כלים ולא היה מצרפן בכבשן, ונושאים אותן במלחמה, וכשרוצים לשתות משימים אותם החרסים במים ונימוחים שם, והטיט שוקע למטה, ונשאר היין מזוג במים. ועל שם אדריאנוס, נקרא חרס הדרייני:
עורות לבובים. קורעים הבהמה מחיים כנגד הלב כמין נקב עגול ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע״ז:
משוך מותר. שאין עושין לע״ז אלא עגול. והלכה כרבן שמעול בן גמליאל:
היוצא אסור בהנאה. שכבר נעשה תקרובת:
לתרפות. לטעות עבודה זרה [למרחוק. רש״י]. מקום ערותה של אשה נקרא בית תורפה:
אסור לשאת ולתת עמהם. דאזלו ומודו לע״ז. ועוד, דזבני מידי דצריך לתקרובת ע״ז. והלכה כרבי עקיבא: