Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

עבודה זרה א׳:ח׳ - א׳:ט׳

The Mishnah Yomi for Friday, January 17, 2031 is עבודה זרה א׳:ח׳ - א׳:ט׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 8

עבודה זרה פרק א׳ משנה ח׳

8
And one may not fashion jewelry for an object of idol worship, and this applies to jewelry such as necklaces [katla’ot], nose rings, and rings. Rabbi Eliezer says: If one fashions them in exchange for payment, it is permitted. The mishna returns to the issue of selling items to gentiles: One may not sell to a gentile any item that is attached to the ground, but one may sell such an item once it is severed from the ground. Rabbi Yehuda says: It is not necessary to sever the item from the ground; rather, one may sell it on the condition that it be severed. One may not rent a house to a gentile in Eretz Yisrael, and needless to say one may not rent fields to them, as explained in the Gemara. And in Syria one may rent houses to gentiles, but one may not rent fields. And outside of Eretz Yisrael one may sell houses and rent fields to gentiles; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: In Eretz Yisrael one may rent houses to gentiles but one may not rent fields. And in Syria one may sell houses to them and rent fields, and outside of Eretz Yisrael one may sell both these, houses, and those, fields.
וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, קֻטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּשָׂכָר מֻתָּר. אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ. אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ:
ח׳
ברטנורא

אבל מוכר הוא משיקוץ – that he should not sell it to him when it is attached [to the ground] but rather after it is cut away. But not all the while that it is attached. And the Torah stated (Deuteronomy 7:2): “And give them no quarter,” nor give them no chance of acquiring property (sell them no trees in the ground – see Talmud Avodah Zarah 20a).

אין משכירין להם בתים – it is a decree because of selling which is a prohibition from the Torah.

ואצ"ל שדות – for there are two levels of prohibition: acquiring property and exempting them from tithes.

ובסוריא – Aram Sobah which [King] David conquered and is not holy like the holiness of the Land [of Israel].

משכירין להם בתיים – and we don’t make the decree on account of selling and for alternatively, it would come to selling but he did not violate the Torah for just as it is written to not give them the chance to acquire property in the land of Israel, it is written, but however, ab initio not selling in the land of Israel because of selling of the land of Israel.

אבל לא שדות – because there are two levels of prohibition.

וח"ל – because of the distance, one cannot make a decree regarding selling for from there it does not lead to sale of the land of Israel.

מוכרין בתים ומשכירין שדות – but not the sale of fields because there are two [levels of prohibition].

רבי יוסי אומר כו'' -And the Halakha is according to Rabbi Yosi as long as one does not lease to three idolaters together so that they will not make a neighborhood of idolaters.

אבל מוכר הוא משיקצץ. שלא יהא מוכר לו המחובר אלא לאחר שיקצץ. אבל כל זמן שהוא במחובר, לא, שנמצא נותן לו חנייה בקרקע, והתורה אמרה (דברים ז׳) לא תחנם, לא תתן לו חנייה בקרקע:

אין משכירין להם בתים. גזירה משום מכירה דאיסורא דאורייתא הוא:

ואין צריך לומר שדות. דאיכא תרתי דאיסורא, חנייה בקרקע ומפקיען מן המעשרות:

ובסוריא. ארם צובה, שכבש דוד ואינה קדושה כקדושת הארץ:

משכירין להם בתים. ולא גזרינן אטו מכירה. דאי נמי אתי לידי מכירה לא עבר אדאורייתא, דכי כתיב לא תתן להם חנייה, בארץ ישראל כתיב. ומיהו מכירה לכתחלה לא, משום מכירה דא״י:

אבל לא שדות. דאיכא תרתי לאיסורא:

ובחוצה לארץ. דמרחק, וליכא למגזר מכירה דהתם אטו מכירה דארץ ישראל:

מוכרין בתים ומשכירין שדות. אבל מכירה דשדות לא, כיון דאיכא תרתי:

רבי יוסי אומר כו׳ והלכה כרבי יוסי. ובלבד שלא ישכיר בארץ ישראל לשלשה נכרים ביחד, שלא יעשה שכונה של נכרים:

משנה ב

Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 9

עבודה זרה פרק א׳ משנה ט׳

9
Even in a place with regard to which the Sages said that it is permitted for a Jew to rent a house to a gentile, they did not say that one may rent it for use as a residence, because the gentile will bring objects of idol worship into it, as it is stated: “You shall not bring an abomination into your house” (Deuteronomy 7:26), and this is still considered the house of a Jew. And for the same reason, in every place, one may not rent a bathhouse to a gentile, since it is called by the name of the owner, and onlookers will think that the Jew is operating it on Shabbat.
אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר, לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז) וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ. וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִקְרָא עַל שְׁמוֹ:
ט׳
ברטנורא

אף במקום שאמרו להשכיר – for Rabbi Meir in Syria especially, but not in the land of Israel and for Rabbi yosi even in the land of Israel.

לא לבית דירה אמרו – but rather to bring into there straw and wood and things like it.

מפני שהיא נקראת על שמו – because the idolater because he warms himself up on the Sabbath and they (i.e., people) will say “this is the bathhouse of so-and-so the Israelite where they wash in it on Shabbat” but it is not similar to a field of an Israelite where the tenant farmer is an idolater who does work on it on the Sabbath, for the field is worked for his tenancy and the idolater is a personal tenant farmer who is doing his own labor ( and not as the Israelite’s employee -see Talmud Avodah Zarah 21b). But a bathhouse is not for working as a tenant, and not everyone knows that he the Israelite leased it to an idolater and therefore, it is prohibited. But at the present time when it is manner to lower the tenant to the bathhouse for a year, for half, or a third or a fourth of the earnings, in the same manner that they bringing him down into the fields, they permitted to lease a bathhouse to an idolater, and even though [the idolater] does work in it on the Sabbath, people [surely] know that the idolater is a tenant there, for he he is doing his own tenancy while using it.

אף במקום שאמרו להשכיר. לר׳ מאיר בסוריא דוקא ולא בארץ ישראל, ולרבי יוסי אפילו בארץ ישראל:

לא לבית דירה אמרו. אלא להכניס שם תבן ועצים וכיוצא בזה:

מפני שהיא נקראת על שמו. והנכרי מחממה בשבת ויאמרו מרחץ של פלוני יהודי רוחצים בה בשבת. ולא דמי לשדה של ישראל שאריס נכרי עושה בה מלאכה בשבת, דשדה לאריסות עבידא, והנכרי אריסותא דנפשיה קא עביד, אבל מרחץ לאו לאריסותא קא עבידא ואין הכל יודעים שהישראל השכירה לנכרי, ולכך אסור. ובזמן הזה שדרך להוריד אריס למרחץ לשנה, למחצה לשליש ולרביע כדרך שמורידין לשדות, שרי להשכיר מרחץ לנכרי, ואע״פ שהנכרי עושה בה מלאכה בשבת מידע ידעי שהעכו״ם אריס בה ואריסותא דנפשיה קא עביד:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר