המשנה היומית של היום
עבודה זרה א׳:ד׳ - א׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, January 15, 2031 is עבודה זרה א׳:ד׳ - א׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 4
עבודה זרה פרק א׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 5
עבודה זרה פרק א׳ משנה ה׳
ברטנורא
אצטרובלין – fruit of the cedar.
בנות שוח – it is prohibited for an Israelite to sell a kind of the species of the large white figs to an idolater.
ופטוטרות – with their stems (Talmud Avodah Zarah 13b) it is stated, meaning to say, with their stalks/peduncles by which they are suspended, for undefined, the idolater wants to offer them as a [sacrificial] offering to idolatry.
תרנגול לבן בין תרנגולין – an idolater bought from an Israelite many chickens, it is permitted to sell amongst them a white chicken and since another person took them, It was not for idolatry that he wanted them.
ופירושן אסור – if he explained/specified that it was for idolatry that he needed them, it is prohibited. And it was necessary for our Mishnah [to specify this] for you might think that I would say that this person wanted them not for idolatrous purposes, and when he said this, he holds that just as that this person clings to it (for idolatrous purposes), everyone also clings to it, and I would say this for [just as] he would give it to me, it to teach us [that the reverse is to be taught].
דקל טב – [fruits] of a superior date which are regularly used for sacrificial purposes to idolatry.
נקב – reeds that they make from them sugar.
ונקליהם – a kind of very superior herb/grass, and the Halakha is according to Rabbi Meir.
אצטרובלין. פירא דארזא:
בנות שוח. מין ממיני התאנים הגדולים הלבנים. אסור לישראל למכור אלו לעובדי ע״ז:
פטוטרות. בפטוטרותיהם קאמר, כלומר בעוקצין שלהם שהם נתלין בו. דמסתמא העובד ע״ז רוצה להקריבן תקרובת לע״ז:
תרנגול לבן בין התרנגולין. לקח העובד ע״ז מישראל תרנגולים הרבה, מותר למכור ביניהם תרנגול לבן. דכיון דשקיל אחריני לאו לע״ז בעי להו:
ופירושן אסור. אם פירש דלע״ז בעי להו, אסור. ואצטריך למתני, דסלקא דעתך אמינא האי גברא לאו לע״ז בעי להו, והאי דקאמר הכי, סבר כי היכי דההוא גברא אביק בה כולי עלמא נמי אביקו, ואימא הכי כי היכי דליתבו לי, קמשמע לן:
דקל טב. פירות דקל משובח שפירותיו רגילין להקריב מהן לע״ז:
וחצב. קנים שעושין מהן הצוקר״א:
ונקליבם. מין עשב משובח מאד. והלכה כר׳ מאיר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
עיר שיש בה ע"ז – that the day of their festival the people of the city have a day for idolatrous worship who are in the city.
חוצה לה – and even very near the city, it is permissible to engage in business with those who dwell outside the city, for they are not drawn after that idolatry, and such is their practice. The day of their festival [of those in the city] Is not like the day of the festival [of those outside the city].
מהו לילך שם – in the same city on the day of their idolatrous worship.
בזמן שהדרך מיוחדת לאותה העיר – that the paved road from here to that city, is unique to that city alone, it is forbidden to go there, because it appears as one who is going there for idolatrous worship, and if there was a course of the road also goes to another city, it is permitted, for one who sees it states, “he is going to another place.”
היו בה חנויות מעוטרות – and the sign for them is that those stores are idolatrous, to collect taxes from them.
ושאינן מעוטרות מותרות – and those which are not wreathed, they don’t take taxes from him for idolatry, and they don’t bring to the idolatry any benefit from them, and to purchase from them something of value, is permissible on the day of their festival, for generally one who sells is sad [when he sells something he values] and does not go and praise [idolatry].
עיר שיש בה ע״ז. שיום איד [יש] לבני העיר היום לע״ז שבעיר:
חוצה לה. ואפילו סמוך לעיר מאד מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר, שאין נמשכים אחר אותה ע״ז. שכן מנהגם יום איד של אלו אינו כיום איד של אלו:
מהו לילך שם. באותה העיר ביום ע״ז שלהם:
בזמן שהדרך מיוחדת לאותה העיר. שהדרך הכבושה מכאן לאותה העיר, מיוחדת לאותה העיר לבדה. אסור לילך שם, מפני שנראה כמהלך שם לעבוד ע״ז. ואם היה דרך מסלול הולך גם לעיר אחרת, מותר, שהרואה אומר למקום אחר הוא הולך:
היו בה חנויות מעוטרות. וסימן הוא להם שאותם חנויות של ע״ז, ליטול הכומרים מהם מכס:
ושאינן מעוטרות מותרות. דבאותם שאינם מעוטרות לא שקלי מיניה מכס לע״ז ולא מטי לע״ז הנאה מנייהו. ולמזבן מנייהו דבר המתקיים, שרי ביום אידם, שסתמו המוכר עצב ולא אזיל ומודה: