Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

עדיות ח׳:ה׳ - ח׳:ו׳

The Mishnah Yomi for Sunday, January 12, 2031 is עדיות ח׳:ה׳ - ח׳:ו׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Eduyos Perek 8 Mishnah 5

עדיות פרק ח׳ משנה ה׳

5
Rabbi Akiva testified in the name of Nehemiah, a man of Beth Deli, that a woman is allowed to remarry on the evidence of one witness. Rabbi Joshua testified concerning bones found in the wood-shed that the Sages said: one may gather them, bone by bone, and they are all clean.
הֵעִיד רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם נְחֶמְיָה, אִישׁ בֵּית דְּלִי, שֶׁמַּשִּׂיאִים הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל עֲצָמוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְדִיר הָעֵצִים, אָמְרוּ חֲכָמִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר:
ה׳
ברטנורא

שמשיאין האשה ע"פ עד אחד (this section of the Mishnah is also taught at the conclusion of Tractate Yevamot, Chapter 16, Mishnah 7) – a woman whose husband went abrought and one witness came and said that he died. We marry off his wife through his word.

כדיר העצים – a chamber where they gather all the wood of the altar of the Temple. And it was in the north-east corner of the Women’s compartment [of the Temple court] and they found there the bones of the dead. But the Sages said that they should collect bone by bone and everything is ritually pure. And we should not suspect lest they humans and utensils were defiled by them because in the Women’s compartment has the law of the public domain, and this is doubtful defilement in the public domain, for its doubtfulness makes is pure. And in the Tractate Zevahim in the last chapter (chapter 14) [ page 113a], the Gemara brings that they (i.e., the Sages) wanted to decree defilement on all of Jerusalem because of those bones that were found in the shed for the wood, but that Rabbi Yehoshua said to them: No: It is a shame and disgrace for us that we should decree defilement on the city of our forefathers.

שמשיאין האשה על פי עד אחד. אשה שהלך בעלה למדינת הים ובא עד אחד ואמר שמת, משיאים את אשתו על פיו:

בדיר העצים. לשכה ששם היו אוצרים כל עצי המערכה. והיא היתה במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים. ומצאו שם עצמות של מתים. ואמרו חכמים, מלקט עצם עצם והכל טהור, ולא חיישינן שמא נטמאו בהם אדם וכלים, משום דעזרת נשים דין רה״ר יש לה והוי ספק טומאה ברה״ר דספקו טהור. ובמסכת זבחים פרק בתרא [דף קי״ג] מייתי גמרא שרצו לגזור טומאה על כל ירושלים בשביל אותן עצמות שנמצאו בדיר העצים, אלא שאמר להם ר״י לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו:

משנה ב

Mishnayos Eduyos Perek 8 Mishnah 6

עדיות פרק ח׳ משנה ו׳

6
Rabbi Eliezer said: I have heard that when they were building the Temple [complex] they made curtains for the Temple and curtains for the Temple-courts; but in the case of the Temple they built from the outside, and in the case of the Temple-court they built from the inside. Rabbi Joshua said: I have heard that sacrifices may be offered even though there is no Temple, and that the most holy sacrifices may be eaten even though there are no curtains, and the less holy sacrifices and second tithes even though there is no wall [around Jerusalem]; because the first sanctification sanctified both for its own time and for the time to come.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שָׁמַעְתִּי, כְּשֶׁהָיוּ בוֹנִים בַּהֵיכָל, עוֹשִׂים קְלָעִים לַהֵיכָל וּקְלָעִים לָעֲזָרוֹת, אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִים מִבַּחוּץ, וּבָעֲזָרָה בּוֹנִים מִבִּפְנִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי, שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, וְאוֹכְלִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה, שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא:
ו׳
ברטנורא

שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית – [since] the holiness that Solomon sanctified the Temple, he sanctified for its time and he sanctified it for the future. And similarly, the holiness of Jerusalem was sanctified forever. But the sanctification of the rest of the Land of Israel, he did not sanctify during the first conquest other than for its time [alone] until those who came up from Babylonia returned and they sanctified it a second time, and that sanctification was sanctified for the future.

שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית. לפי שקדושה שקידש שלמה את הבית, קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. וכן קדושת ירושלים קדשה לעולם. אבל קדושת שאר ארץ ישראל לא קדשה בכיבוש ראשון אלא לשעתה, עד שחזרו עולי בבל וקידשוה קדושה שניה, ואותה קדושה קדשה לעתיד לבא:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר