המשנה היומית של היום
עדיות ג׳:י״ב - ד׳:א׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, December 25, 2030 is עדיות ג׳:י״ב - ד׳:א׳
משנה א
Mishnayos Eduyos Perek 3 Mishnah 12
עדיות פרק ג׳ משנה י"ב
משנה ב
Mishnayos Eduyos Perek 4 Mishnah 1
עדיות פרק ד׳ משנה א׳
ברטנורא
ביצה שנולדה ביום טוב – we are dealing with the Holy Day [that occurs] right after Shabbat, and the reason for the School of Hillel is that they say that a person should not eat it (i.e., an egg) because every egg that is born/hatched today, it was completed the day before and it is found that Shabbat is preparing for the Holy Day. And the Torah states (Exodus 16:5): “But on the sixth day, when they apportion [what they have brought in, it shall prove to be double the amount they gather each day].” But a regular “Friday” is a secular/non-holy day. One can prepare on a non-sacred day for Shabbat, and one can prepare on a non-sacred day for the Holy Day and the Holy Day is called “Shabbat,” but on a Holy Day, one cannot prepare for the Shabbat, nor can one prepare on the Sabbath for a Holy Day, and the preparation of an egg, even though it is in the hands of Heaven, is called “preparation.”
שאור בכזית – in regards to eating, the whole world doesn’t disagrees that both {the Schools of Hillel and Shammai) agree that the minimum [prohibited amount of leaven] is an olive’s bulk, since the Biblical verse begins with leaven (Exodus 12:19): “No leaven shall be found in your houses [for seven days]…” and it (i.e., the verse) concludes (ibid.): “For whoever eats what is leavened,” to inform you that leaven is equivalent to Hametz, just as the one, so is the other. But they dispute regarding getting rid of it. The School of Shammai holds that since the All-Merciful wrote concerning both “leaven and Hametz,” we learn from it that the measure of one is not the same as the measure of the other, and we don’t derive getting rid of it from [the prohibition of] eating of it. But the School of Hillel holds that we do derive getting rid of [Hametz] from [the prohibition of] eating of it.
ביצה שנולדה ביום טוב. ביום טוב של אחר שבת עסקינן. וטעמייהו דבית הלל דאמרי לא תאכל, משום דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה, ונמצאת שבת מכינה ליום טוב, והתורה אמרה (שמות ט״ז:ה׳) והיה ביום הששי והכינו, וסתם ששי חול הוא, חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, דיום טוב נמי איקרי שבת, ואין יום טוב מכין לשבת ולא שבת מכינה ליום טוב. והכנה דביצה אע״ג דבידי שמים היא מקריא הכנה:
שאור בכזית. לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי דזה וזה בכזית, מדפתח הכתוב בשאור, שאור לא ימצא בבתיכם (שם י״ב), וסיים בחמץ, כי כל אוכל מחמצת, לומר לך זהו שאור זהו חמץ, כזה כן זה. כי פליגי לענין ביעור, בית שמאי סברי מדכתב רחמנא לתרווייהו שאור וחמץ, שמע מינה שיעורו של זה לא כשיעורו של זה, ולא ילפינן ביעור מאכילה. ובית הלל סברי ילפינן ביעור מאכילה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
פרתו יוצאת ברצועה בין קרניה – for beauty, and the Sages said that it is a burden and not an ornament for it. And it was not the cow of Rabbi Eleazar ben Azariah, bur of his neighbor. And because he did not protest about it, it is called by his name.
ומקרדין בי"ט – it is a kind of small saw of iron whose teeth are thin. And they rub and saw with it the cattle and even though he makes a wound.
ברחים שלהן – with small [millstones] it is made for that.
מקרצפים – with a wooden saw whose teeth are thick and don’t make a wound.
אף לא מקרצפים – since we decree that currying with a strigil/scratching [for the sake of] currying/scraping (which wound the skin). And the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah. But, rub and saw the cattle only with a small saw of iron because through it we can fulfill the approach of Rabbi Shimon who stated that a thing without intention is permitted and we hold like him. But the Sages dispute him and hold like Rabbi Yehuda who stated that a thing where he doesn’t have an intention is prohibited, but the Halakha is not like this.
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. לנוי. ואמרו חכמים משאוי הוא ואינו תכשיט לה. ולא פרתו של ר׳ אלעזר בן עזריה היתה, אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:
ומקרדין ביום טוב. כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומחככין ומגרדין בה את הבהמה, ואע״ג דעביד חבורה:
ברחים שלהן. קטנות העשויות לכך:
מקרצפים. במגירה של עץ ששיניה גסות ואין עושין חבורה:
אף לא מקרצפים. דגזרינן קרצוף אטו קירוד. ואין הלכה כר׳ אלעזר בן עזריה אלא במקרדים את הבהמה בלבד, משום דבהא קם ליה בשטתיה דר׳ שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וקיי״ל כוותיה. וחכמים דפליגי עליה סברי כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור. ואין כך הלכה: