המשנה היומית של היום
שבועות ד׳:י״ג - ה׳:א׳
The Mishnah Yomi for Sunday, November 24, 2030 is שבועות ד׳:י״ג - ה׳:א׳
משנה א
Mishnayos Shevuos Perek 4 Mishnah 13
שבועות פרק ד׳ משנה י"ג
משנה ב
Mishnayos Shevuos Perek 5 Mishnah 1
שבועות פרק ה׳ משנה א׳
ברטנורא
שבועת הפקדון. באנשים ובנשים – since the Tanna/teacher [of the Mishnah] taught regarding the oath of testimony (see Tractate Shevuot, Chapter 4, Mishnah 1) that it applies to men, but not to women, he taught here that it applies to everyone.
בקרובים – that the owner of the deposit is a relative of the one with whom the deposit is [placed].
בפני בית דין ושלא בפני ב"ד – if from his own mouth he took an oath, that he uttered an oath from his mouth or answered “amen” after an an oath and afterwards admitted to hit, he is liable for a sacrifice, as it is written (Leviticus 5:21): “by dealing deceitfully with his fellow in the matter of a deposit” of any sort.
ומי אחרים – but he did not answer, “Amen,” as for example, “I impose an oath on you that you restore to me my pledge,” and he said: “I have nothing of yours in my hand,” he is not liable until he denies in the Jewish court.
וחכמים אומרים – And the Halakha is according to the Sages.
וחייב על זדון השבועה (one is liable if he deliberately took a false oath) – as it is not written concerning it, “it is concealed,” deliberate taking of a false oath , that he recalls about he bailment and knws that he is liable a sacrifice for his denial of it.
ועל שגגתה עם זדון הפקדון (or took an oath in error, while deliberately denying bailment) – that he did not know that he is liable a sacrifice for this oath, he remembered that the bailment is with him.
בכסף שקלים – that is purchased with two Selaim, for this is written concerning the ram of the guilt offering (Leviticus 5:15): “convertible into payment by silver by the sanctuary weight, [as a guilt offering].”
שבועת הפקדון. באנשים ובנשים. איידי דתנא בשבועת העדות באנשים ולא בנשים, תנא נמי הכא לכולהו:
בקרובים. שבעל הפקדון קרוב לזה שהפקדון אצלו:
בפני בית דין ושלא בפני ב״ד. אם מפי עצמו נשבע, שהוציא שבועה מפיו או שענה אמן אחר השבועה ואח״כ הודה, חייב קרבן. דכתיב (ויקרא ה׳:כ״א) וכיחש בעמיתו, כל דהו:
ומפי אחרים. ולא ענה אמן. כגון משביע אני עליך שתחזיר לי פקדוני, ואמר אין לך בידי כלום, אינו חייב עד שיכפור בב״ד:
וחכמים אומרים וכו׳ והלכה כחכמים:
וחייב על זדון השבועה. דלא כתיב בה ונעלם. זדון השבועה, שזכור על הפקדון ויודע שמתחייב על כפירתו קרבן:
ועל שגגתה עם זדון הפקדון. שאינו יודע שחייב בשבועה זו קרבן, אבל זכור הוא שהפקדון אצלו:
בכסף שקלים. הקנוי בשני סלעים. דהכי כתיב גבי איל אשם (ויקרא ה׳:ט״ו), בערכך כסף שקלים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מצוה אני עליכם וכו' - and he when he says, “I command you,” in an oath.
המקלל בכולם – when he blasphemes God with one of them.
ר' מאיר מחייב – [the punishment of] stoning.
וחכמים פוטרין – for specifically on the unique name [of God], with stoning, as it written (Leviticus 24:16): “if he pronounces the name LORD [he shall be put to death. The whole community shall stone him.], and on the euphemisms, with the explicit prohibition in the Torah [required for punishing trespassers] of (Exodus 22:27):”You shall not revile God [nor put a curse upon a chieftain among your people].” But with the oath of testimony, the Sages agree with Rabbi Meir that he is liable on the euphemisms like he is liable on the explicit name [God] for in the oath [of testimony] it is written (Leviticus 5:1): “When he has heard a public imprecation (against one who withholds testimony).
המקלל עצמו – as it written (Deuteronomy 4:9): “[But] take utmost care and watch yourselves scrupulously” and all "השמר לך" /”take utmost care” and "פן" /lest or "אל"/do not (see Talmud Zevahim 106a) introduces nothing other than a prohibitory law.
והמקלל חבירו – as it is written (Leviticus 19:14): “You shall not insult (literally, “curse”) the deaf [or place a stumbling block before the blind],” even a deaf person (the Rabbis understand this as “deaf and mute”- see Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 2) who does not hear [only], and he is not strict with his insult/curse of “you shall not insult (literally curse)” , and all the more so, all other people who heard and he is strict about.
יככה אלהים וכן יככה אלהים – if he said to witnesses, “may God smite you if you do not testify on my behalf. Or that he heard a person who was reading the curses that are in the Torah (see Deuteronomy 28:27-28,35): “May the LORD strike you with the Egyptian inflammation:” “The LORD will strike you with madness, blindness and dismay;” “The LORD will afflict you at the knees and thighs with a severe inflammation,” and he said to the witnesses, “”May God strike you if you do not testify on my behalf” or he said, “May God not strike you if you testify on my behalf,” or “May God bless you if you testify on my behalf,” or “May it go well with you if you testify on my behalf,” in all of these, Rabbi Meir declares liable, [by implication] “from ‘no’ you understand ‘yes’” (see Tractate Nedarim 11a), “”God should not strike you down if you testify o my behalf”, but if you don’t testify on my behalf, God will strike you. And similarly, “God will bless you if you testify on my behalf,” but if you you will not testify on my behalf, He will curse you. But in all of these, the Halakha is not according to Rabbi Meir.
מצוה אני עליכם וכו׳ והוא שיאמר מצוה אני עליכם בשבועה, אוסרכם אני בשבועה:
המקלל בכולם. מברך את השם באחד מהם:
ר׳ מאיר מחייב. סקילה:
וחכמים פוטרין. דעל שם המיוחד דוקא בסקילה, דכתיב (ויקרא כ״ד:ט״ז) בנקבו, שם יומת. ועל הכינויים באזהרה דאלהים לא תקלל (שמות כ״ב). ובשבועת העדות מודים חכמים לר״מ דחייב על הכינויים כמו שחייב על השם המיוחד. דבשבועת [עדות] כתיב (ויקרא ה׳:א׳) ושמעה קול אלה:
המקלל עצמו. דכתיב (דברים ד׳:ט׳) השמר לך ושמור נפשך מאד, וכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:
והמקלל חבירו. דכתיב (ויקרא י״ט:י״ד) לא תקלל חרש, אפילו חרש שאינו שומע ולא קפיד אקללתו לא תקלל, וכל שכן שאר כל אדם דשמע וקפיד:
יככה אלהים וכן יככה אלהים. אם אמר לעדים יככה אלהים אם לא תעידוני. או ששמע אחד שקורא בקללות שבתורה יככה אלהים, ואמר הוא לעדים וכן יככה אלהים אם לא תעידוני. או שאמר אל יככה אלהים אם תעידוני. או יברכך ה׳ אם תעידוני. וייטיב לך אלהים אם תעידוני. בכל אלו ר״מ מחייב, דמכלל לאו אתה שומע הן, אל יככה אלהים אם תעידוני, הא אם לא תעידוני יככה. וכן יברכך אלהים אם תעידוני, הא אם לא תעידוני יקללך. ובכל אלו אין הלכה כר״מ: