המשנה היומית של היום
שבועות ד׳:א׳ - ד׳:ב׳
The Mishnah Yomi for Monday, November 18, 2030 is שבועות ד׳:א׳ - ד׳:ב׳
משנה א
Mishnayos Shevuos Perek 4 Mishnah 1
שבועות פרק ד׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Shevuos Perek 4 Mishnah 2
שבועות פרק ד׳ משנה ב׳
ברטנורא
וחייבין – a sliding-scale offering (this offering is made when there are one of three transgressions where the financial situation of the sinner is taken into account in determining the nature of the sin-offering that he brings: violating an oath, taking a false oath to avoid giving testimony and entering the Temple or partaking of sacrifices while ritually impure. The sinner generally brings a sin-offering of a female lamb or goat, but if he cannot afford it, he may instead bring a pair of doves, one as burnt offering and the other as a sin-offering or a if he cannot afford even that, he may instead bring a meal-offering).
על זדון השבועה – for it did not state concerning it "ונעלם" /that he concealed or hid one’s self.
ועל שגגתה עם זדון העדות – that they known that the this oath was forbidden but they did not know that they are liable for a sacrifice for it.
ואין חייבים על שגגתה – if they are completely in error inadvertently, for they were forced, we don’t call them "ונשבע על השקר"/that they swore falsely.
וחייבין. קרבן עולה ויורד:
על זדון השבועה. שהרי לא נאמר בה ונעלם:
ועל שגגתה עם זדון העדות. שיודעים ששבועה זו אסורה אבל אין יודעים שחייבים עליה קרבן:
ואין חייבים על שגגתה. אם שוגגים הם לגמרי, כסבורים שאין יודעין לו עדות ואח״כ נזכרו. שהרי הן אנוסים ולא קרינן בהו ונשבע על שקר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שבועות העדות נוהגת באנשים ולא בנשים – as it is written (Leviticus 5:1): “[If a person incurs guilt—when he heard a public imprecation and -] although able to testify [as one who has either seen or learned of the matter- he does not give information, so that he is subject to punishment],” the Biblical verse speaks of one who is fit to give testimony, as it is written (Deuteronomy 19:17): “the two parties to the dispute/ועמדו שני האנשים (literally, the two men)[shall appear before the LORD],” men and not women. And this Biblical verse is written [concerning] witnesses; It is stated here, “two” and it is stated above “two” (Deuteronomy 17:6): “[A person shall be put to death only on] the testimony of two or [more] witnesses; he must not be put to death on the testimony of a single witness].”
ולא בקרובין – for they are unfit/disqualified to provide testimony , as it is written (Deuteronomy 24:16): “Parents shall not be put to death for children, [nor children be put to death for parents],” with the testimony of children, and the same law applies to other relatives.
ולא בפסולים – as, for example, those who are liable for death and/or liable for stripes and the thief, for they are called wicked, and the Torah stated (Exodus 23:1): “you shall not join hands with the guilty [to act as a malicious witness].”
ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד – to exclude the king who does not testify (see Tractate Sanhedrin, Chapter 2, Mishnah 2) , and those who are unfit/disqualified from giving testimony according to the Rabbis such as those who are dice players and pigeon racers (see Tractate Sanhedrin, Chapter 3, Mishnah 3 and Tractate Rosh Hashanah, Chapter 1, Mishnah 8).
בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו (out of his own mouth)- if it is from his own mouth that he swore an oath that I don’t know any testimony concerning you, he is liable, whether he took at oath before a court or not before a court.
ומפי אחרים (or from the mouth of others) – as, for example, I adjure you that you should come and testify against me , and they said to him: We don’t know any testimony in your case.
אינם חייבין עד שיכפרו בית דין (when they have denied -their knowledge – in court) – as it is written (Leviticus 5:1): “he does not give information, so that he is subject o punishment,” in a place where he would state it would have effect, but the Biblical verse is written concerning one who is sworn on other people’s demands (as a supposed witness that claims ignorance).
שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים. דכתיב (ויקרא ה) והוא עד, בראוי להעיד הכתוב מדבר, ואשה אינה ראויה להעיד, דכתיב (דברים י״ט:י״ז) ועמדו שני האנשים, אנשים ולא נשים. וההוא קרא בעדים הוא דכתיב, נאמר כאן שנים ונאמר להלן שנים, על פי שנים עדים (שם י״ז]:
ולא בקרובים. דפסולי עדות נינהו, דכתיב (שם כ״ד) לא יומתו אבות על בנים, בעדות בנים. והוא הדין לשאר קרובים:
ולא בפסולים. כגון חייבי מיתות וחייבי מלקיות וגזלן. דאיקרו רשעים, והתורה אמרה אל תשת רשע עד:
ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד. לאפוקי מלך שאינו מעיד, והפסולים לעדות מדרבנן כגון משחקי בקוביא ומפריחי יונה:
בפני ב״ד ושלא בפני ב״ד מפי עצמו. אם מפי עצמו נשבע שבועה שאיני יודע לך עדות, חייב, בין נשבע בפני ב״ד בין שלא בפני ב״ד:
ומפי אחרים. כגון משביע אני עליכם שתבואו ותעידוני, ואמרו לו אין אנו יודעים לך עדות:
אינם חייבין עד שיכפרו בב״ד. דכתיב (ויקרא ה׳:א׳) אם לא יגיד ונשא עונו, במקום שאילו היה מגיד היה מועיל. וקרא במושבע מפי אחרים כתיב. ואין הלכה כר׳ מאיר: