המשנה היומית של היום
שבועות ג׳:ד׳ - ג׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Thursday, November 14, 2030 is שבועות ג׳:ד׳ - ג׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Shevuos Perek 3 Mishnah 4
שבועות פרק ג׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Shevuos Perek 3 Mishnah 5
שבועות פרק ג׳ משנה ה׳
ברטנורא
ואחד דברם של אחרים – as he explains that I will give [something] to so-and-so.
שאין בהן ממש – it implies two ways, as, for example, he changed and implies that he changed it and it implies that there is no benefit in them, as for example, “that I will throw a stone into the sea.”
מרבוי הכתוב (from an extension supplied by Scripture) – (Leviticus 5:4): “whatever a man may utter in an oath [- and, though he has known it, the fact has escaped him].” But there is a dispute between Rabbi Akiva and Rabbi Yishmael, for Rabbi Akiva expounds throughout the Torah extensions [of the scope of Biblical texts] and limitations of Biblical texts, but Rabbi Yishmael expounds general rules/principles and specifications; Rabbi Akiva expounds (Leviticus 5:4): “Or when a person utters an oath” is an extension, “to a bad or good purpose” is a limitation. What is an extension. What is an extension of scope? An extension are all words of what he did in the past like what will take place in the future; and what is a limitation? He limits the matter of a commandment. But Rabbi Yishmael expounds (Leviticus 5:4): “Or when a man utters an oath,” is a generalization; “to a bad or good purpose” (Leviticus 5:4) is a specification; “whatever a man may utter by an oath” (Leviticus 5:4), he once again states a generalization: “a generalization and a specification and [followed by] a generalization, one is guided by what the specification implies; just as the specification is interpreted for what happens in the future, so also everything regarding what will happen in the future. But the Halakha is according to Rabbi Akiva.
ואחד דברים של אחרים. כדמפרש שאתן לפלוני:
שאין בהן ממש. תרי גווני משמע, כגון שינה, ומשמע שאין בהם הנאה כגון שאזרוק צרור לים:
מריבוי הכתוב. לכל אשר יבטא האדם. ופלוגתא דר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל, דר״ע דריש בכל התורה רבויי ומעוטי, ורבי ישמעאל דריש כללי ופרטי. ר״ע דריש או נפש כי תשבע ריבה, להרע או להיטיב מיעט, לכל אשר יבטא חזר וריבה ריבה. ומיעט וריבה, ריבה הכל. מאי ריבה, ריבה כל מילי לשעבר כלהבא. ומאי מיעט, מיעט דבר מצוה. ור׳ ישמעאל דריש, או נפש כי תשבע כלל, להרע או להטיב פרט, לכל אשר יבטא חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש להבא, אף כל להבא. והלכה כר״ע:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
ואכל נבלות חייב – that they are appropriate for eating, for if not, for the All-Merciful forbad them.
ר"ש פור – that was subjected to an oath and he stands over them, and the dispute between Rabbi Shimon and the first Tanna/teacher [concerns] including things that are permitted with things that are forbidden, as for example when one states an oath “that I will not eat slaughtered and meat of animals torn, the First Teacher holds that since the oath takes effect with that which is slaughtered, it also takes effect on that of torn animals, for the prohibition can take legal hold where another prohibition already exists regarding a more comprehensive prohibition (i.e., having a wider range of prohibited objects), but Rabbi Shimon holds that one prohibition can take no legal hold where another prohibition already exists (i.e., you can punish, or impose sacrificial expiation only for the first one) But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
אשתו אסורה – for he ate food, and even according to Rabbi Shimon. For the reason that he is exempt in the first [oath] is not because they are not things eaten, but rather, that the oath doesn’t take effect on something that is forbidden.
ואכל נבילות חייב. דראויין לאכילה הן אי לאו דרחמנא אסרינהו:
ר׳ שמעון פוטר. דמושבע ועומד הוא עליהם. ופלוגתא דר׳ שמעון ותנא קמא בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים, כגון באומר שבועה שלא אוכל שחוטות וטריפות. ת״ק סבר מגו דחיילא שבועה אשחוטות חיילא נמי אטריפות. דאיסור חל על איסור באיסור כולל. ור׳ שמעון סבר אין איסור חל על איסור באיסור כולל. ואין הלכה כר׳ שמעון:
אשתו אסורה. שהרי אכל אוכלים. ואפילו לר׳ שמעון. דטעמא דפטור בקמייתא לאו משום דלאו בני אכילה נינהו, אלא שאין שבועה חלה על דבר איסור: