Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

סנהדרין ז׳:י׳ - ז׳:י״א

The Mishnah Yomi for Monday, October 7, 2030 is סנהדרין ז׳:י׳ - ז׳:י״א

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Sanhedrin Perek 7 Mishnah 10

סנהדרין פרק ז׳ משנה י׳

10
With regard to the case of an inciter, listed among those liable to be executed by stoning, this is an ordinary person, not a prophet. And it is referring to one who incites an ordinary person and not a multitude of people. What does the inciter do? He says: There is an idol in such and such a place, which eats like this, drinks like this, does good for its worshippers like this, and harms those who do not worship it like this. The mishna states a principle with regard to the halakha of an inciter: With regard to all of those mentioned in the Torah who are liable to receive the death penalty, if there are no witnesses to their transgressions, the court does not hide witnesses in order to ensnare and punish them, except for this case of an inciter. The mishna elaborates: If the inciter said his words of incitement to two men, they are his witnesses, and he does not need to be warned before the transgression; they bring him to court and stone him. If he said his words of incitement to one man alone, that man’s testimony would not be sufficient to have the inciter executed. Therefore he says to the inciter: I have friends who are interested in this; tell them too. This way there will be more witnesses. The mishna continues: If the inciter is cunning, and he knows that he cannot speak in front of two men, the court hides witnesses for him behind the fence so that he will not see them, and the man whom the inciter had previously tried to incite says to him: Say what you said to me when we were in seclusion. And the other person, the inciter, says to him again that he should worship the idol. And he says to the inciter: How can we forsake our God in Heaven and go and worship wood and stones? If the inciter retracts his suggestion, that is good. But if he says: This idol worship is our duty; this is what suits us, then those standing behind the fence bring him to court and have him stoned. The halakha of an inciter includes one who says: I shall worship idols, or one of the following statements: I shall go and worship idols, or: let us go and worship idols, or: I shall sacrifice an idolatrous offering, or: I shall go and sacrifice an idolatrous offering, or: Let us go and sacrifice an idolatrous offering, or: I shall burn incense as an idolatrous offering, or: I shall go and burn incense, or: Let us go and burn incense, or: I shall pour an idolatrous libation, or: I shall go and pour a libation, or: Let us go and pour a libation, or: I shall bow to an idol, or: I shall go and bow, or: Let us go and bow. With regard to the case of the subverter listed among those liable to be executed by stoning, this is one who says to a multitude of people: Let us go and worship idols.
הַמֵּסִית, זֶה הֶדְיוֹט. הַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט, אָמַר לוֹ יֵשׁ יִרְאָה בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, כָּךְ אוֹכֶלֶת, כָּךְ שׁוֹתָה, כָּךְ מֵטִיבָה, כָּךְ מְרֵעָה. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם, חוּץ מִזּוֹ. אָמַר לִשְׁנַיִם וְהֵן עֵדָיו, מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. אָמַר לְאֶחָד, הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ. אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם, מַכְמִינִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִּי בְיִחוּד, וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבֹד עֵצִים וַאֲבָנִים. אִם חוֹזֵר בּוֹ, הֲרֵי זֶה מוּטָב. וְאִם אָמַר כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ, הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר אֶעֱבֹד, אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד. אֲזַבֵּחַ, אֵלֵךְ וַאֲזַבֵּחַ, נֵלֵךְ וּנְזַבֵּחַ. אַקְטִיר, אֵלֵךְ וְאַקְטִיר, נֵלֵךְ וְנַקְטִיר. אֲנַסֵּךְ, אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ, נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ. אֶשְׁתַּחֲוֶה, אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה. הַמַּדִּיחַ, זֶה הָאוֹמֵר, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה:
י׳
ברטנורא

זה ההדיוט המסית – specifically an ordinary person who beguiles, as a prophet who beguiles, his death is by choking.

והמסית את ההדיוט – not exactly, for we found no distinction between a person who entices an ordinary person to those who entices a prophet, but to exclude those who entice the many, such as those who lead astray a city in Israel, that their deaths are by choking.

מכמינין – the language of lying in wait.

אם היה המסית ערום ואינו יכול לדבר בפניהם – that is to say, he says to the enticed that he cannot speak in their presence because of fear of the Jewish court.

ביחוד – that is to say, there is no person with us and you can say now what you have told me already.

האומר אעבוד – in one of these linguistic formulations, he is an enticer and is liable.

המדיח – if he led the many astray, he is not guilty until he says in the plural form: “let us go and worship.”

זה הדיוט שהסית. דוקא הדיוט שהסית. שנביא המסית מיתתו בחנק:

והמסית את ההדיוט. לאו דוקא, שלא מצינו חילוק בין מסית את ההדיוט למסית את הנביא. אלא למעוטי מסית את הרבים, כגון מדיחי עיר מישראל שמיתתן בחנק:

מכמינין. לשון מארב:

אם היה המסית ערום ואינו יכול לדבר בפניהם. כלומר אומר לניסת שאינו יכול לדבר בפניהם מפני יראת בית דין:

ביחוד. כלומר, אין איש עמנו ויכול אתה לומר עתה מה שאמרת לי כבר:

האומר אעבוד. באחד מכל הלשונות הללו הוי מסית וחייב:

המדיח. ואם מדיח את הרבים הוא, אינו חייב עד שיאמר בלשון רבים נלך ונעבוד:

משנה ב

Mishnayos Sanhedrin Perek 7 Mishnah 11

סנהדרין פרק ז׳ משנה י"א

11
The warlock is also liable to be executed by stoning. One who performs a real act of sorcery is liable, but not one who deceives the eyes, making it appear as though he is performing sorcery, as that is not considered sorcery. Rabbi Akiva says in the name of Rabbi Yehoshua: For example, two people can each gather cucumbers by sorcery. One of them gathers cucumbers and he is exempt, and the other one gathers cucumbers and he is liable. How so? The one who performs a real act of sorcery is liable, and the one who deceives the eyes is exempt.
הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינָיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין, אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר:
י"א
ברטנורא

העושה מעשה – an actual [deed], [is punished] by stoning.

ולא האוחז את העינים – shows to other creatures as if he is doing, but is not actually doing anything.

שנים לוקטים קשואים – through witchcraft in our presence. One of them harvested and is liable for the death penalty, and his fellow harvested and is exempt from death. How so? He wo performed the deed of harvesting actually through witchcraft, is liable. האוחז את העינים – he showed us as if they were all gathered together in one place and the cucumbers did not move from their places. פטור – [exempt] from the death penalty.

העושה מעשה. ממש, בסקילה:

ולא האוחז את העינים. מראה לבריות כאילו עושה ואינו עושה כלום:

שנים לוקטים קשואים. במכשפות בפנינו, אחד מהן ליקט וחייב מיתה, וחבירו ליקט ופטור מן המיתה. כיצד, העושה מעשה שליקט ממש בכשפים, חייב. והאוחז את העינים, הראה לנו כאילו נתקבצו כולן למקום אחד והקשואים לא זזו ממקומן, פטור מן המיתה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר