Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

סנהדרין ו׳:ב׳ - ו׳:ג׳

The Mishnah Yomi for Monday, September 30, 2030 is סנהדרין ו׳:ב׳ - ו׳:ג׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Sanhedrin Perek 6 Mishnah 2

סנהדרין פרק ו׳ משנה ב׳

2
When the condemned man is at a distance of about ten cubits from the place of stoning, they say to him: Confess your transgressions, as the way of all who are being executed is to confess. As whoever confesses and regrets his transgressions has a portion in the World-to-Come. For so we find with regard to Achan, that Joshua said to him: “My son, please give glory to the Lord, God of Israel, and make confession to Him” (Joshua 7:19). And the next verse states: “And Achan answered Joshua, and said: Indeed I have sinned against the Lord, God of Israel, and like this and like that have I done.” And from where is it derived that Achan’s confession achieved atonement for him? It is derived from here, as it is stated: “And Joshua said: Why have you brought trouble on us? The Lord shall trouble you this day” (Joshua 7:25). Joshua said to Achan as follows: On this day of your judgment you are troubled, but you will not be troubled in the World-to-Come. And if the condemned man does not know how to confess, either from ignorance or out of confusion, they say to him: Say simply: Let my death be an atonement for all my sins. Rabbi Yehuda says: If the condemned man knows that he was convicted by the testimony of conspiring witnesses, but in fact he is innocent, he says: Let my death be an atonement for all my sins except for this sin. The Sages who disagreed with Rabbi Yehuda said to him: If so, every person who is being executed will say that, to clear himself in the eyes of the public. Therefore, if the condemned man does not make such a statement on his own, the court does not suggest it to him as an alternative.
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְגוֹ' וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְגוֹ' (יהושע ז). וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֶּר לוֹ וִדּוּיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה. הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר תְּהֵא מִיתָתִי כַפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, יְהוּ כָל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן:
ב׳
ברטנורא

היה רחוק מבית הסקילה – since near to the House of Stoning, lest his mind would become unbalanced and he would be unable to confess.

תן לו תודה – and even though a person is not killed by his own [admission], the killing of Achan (Joshua 7:19-20) was a special dispensation (i.e., a decision under an emergency).

וכזאת וכזאת עשיתי – In the Gemara (Sanhedrin 47b) it explains that he committed a religious sacrilege with the devoted objects in the days of Moses.

שהוא מזומם – that his witnesses were plotting/scheming witnesses (i.e., false witnesses).

לנקות את עצמן – from creation and they will discredit the judges and the witnesses. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

היה רחוק מבית הסקילה. דקרוב לבית הסקילה שמא תטרף דעתו ולא יכול להתודות:

ותן לו תודה. ואע״ג דאין אדם נהרג על פי עצמו, הריגת עכן הוראת שעה היתה:

כזאת וכזאת עשיתי. בגמרא מפרש שמעל בחרמים בימי משה:

שהוא מזומם. שעדיו הן זוממין:

לנקות את עצמן. מן הבריות ויוציאו לעז על הדיינים ועל העדים. ואין הלכה כר״י:

משנה ב

Mishnayos Sanhedrin Perek 6 Mishnah 3

סנהדרין פרק ו׳ משנה ג׳

3
When the condemned man is at a distance of four cubits from the place of stoning, they take off his clothes. They cover a man’s genitals in the front, and a woman is covered both in the front and in the back; this is the statement of Rabbi Yehuda. But the Rabbis say: A man is stoned naked, i.e., wearing only that cloth covering, but a woman is not stoned naked, but is stoned while clothed.
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:
ג׳
ברטנורא

מפשיטין את בגדיו – as it is written (Leviticus 24:14): “[Take the blasphemer outside the camp; and for all who r within hearing lay their hands upon his head,] and let the whole community stone him,” but not his clothing.

מכסין אוצו מלפניו – one limb that is to say, a bit from him from the front, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

מפשיטין את בגדיו. דכתיב (ויקרא כ״ד:י״ד) ורגמו אותו, ולא כסותו:

מכסין אותו מלפניו. פרק אחד כלומר מעט ממנו מלפניו. ואין הלכה כר״י:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר