Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בבא בתרא י׳:א׳ - י׳:ב׳

The Mishnah Yomi for Wednesday, September 11, 2030 is בבא בתרא י׳:א׳ - י׳:ב׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bava Basra Perek 10 Mishnah 1

בבא בתרא פרק י׳ משנה א׳

1
In an ordinary document, its witnesses are to sign inside it, i.e., on the written side of the paper. In a folded and tied document, its witnesses are to sign on the back of it. With regard to an ordinary document whose witnesses wrote their signatures on the back of it, and a tied document whose witnesses wrote their signatures inside of it, both of these are not valid. Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: A tied document whose witnesses wrote their signatures inside of it is valid, because one can transform it into an ordinary document by untying it. Rabban Shimon ben Gamliel says: Everything is in accordance with regional custom.
גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו מִתּוֹכוֹ. וּמְקֻשָּׁר, עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. פָּשׁוּט שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו וּמְקֻשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. רַבִּי חֲנִינָא בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מְקֻשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָשׁוּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
א׳
ברטנורא

גט פשוט – a plain document similar to ours which are not sewn or folded; and every document is called a Get.

עדיו מתוכו – from the inside, similar to ours that we make.

מקושר מאחוריו – he (i.e., the scribe) writes one line or two and wraps them on the blank part and sews it. And one witnesses inscribes on the wrapping from the outside, and he (i.e., the scribe) goes back and writes two lines from the inside and wraps them on the blank part and the second witnesses inscribes on the wrapping from the outside. And similarly, the third witness. But the Rabbis established a folded document because of stringent Kohanim, because they would write a bill-of-divorcement suddenly to their wives and then regret it and they wouldn’t be able to restore them (i.e., because a Kohen cannot marry a divorced woman – see Leviticus 21:7), and the Rabbis ordained for them a folded bill-of-divorcement which is not easy to write quickly, lest in the midst of it, he is pacified. And just as they ordained/instituted a folded document for a Get, so they instituted for other documents that the Sages did not disagree with.

שניהם פסולין – for they did not act as the Sages ordained.

שיכול לעשותו פשוט – for if the seams would tear and the Get would open, it would be a plain document.

רשב"ג אומר הכל כמנההג המדינה – there is a dispute between Rabban Shimon ben Gamaliel and the Rabbis in a place where there is the practice of [both] a plain document and a folded document. If someone said to him: “Make for me a folded [document]” and he went and he made for him an ordinary document, or “Make for me an ordinary document” and he made for him a folded document, the first Tanna/teacher [of the Mishnah] holds that he is particular, and it is unfit. But Rabban Shimon ben Gamaliel holds that since with both (i.e., the plain document and folded document), it [depends upon] local custom, he is not strict and it is appropriate/fit, but the Halakha is according to the first Tanna/teacher [of the Mishnah] (see Talmud Bava Batra 165a).

גט פשוט. שטר פשוט, כעין שלנו שאינן תפורים ומקושרין. וכל שטר קרוי גט:

עדיו מתוכו. מבפנים כעין שאנו עושים:

מקושר מאחוריו. כותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר, ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ, וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק, וחותם עד שני על הכרך מבחוץ, וכן עד שלישי. ותקנו רבנן גט מקושר, משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולין להחזירן, והתקינו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה, שמא בתוך כך יתפייס. וכשם שתיקנו מקושר בגט, כך תיקנו בשאר שטרות, שלא חילקו חכמים:

שניהם פסולין. שלא נעשו כתיקון חכמים:

שיכול לעשותו פשוט. שאם יקרע התפירות ויפתח השטר יהיה פשוט:

רשב״ג אומר הכל כמנהג המדינה. פלוגתא דתנא קמא ורבן שמעון בן גמליאל באתרא דנהיגי בפשוט ובמקושר ואמר ליה עבד לי מקושר ואזיל ועבד ליה פשוט, או פשוט ועבד ליה מקושר, ת״ק סבר מקפד קפיד ופסול. ורבן שמעון בן גמליאל סבר הואיל ומנהג המדינה בתרווייהו, לא קפיד וכשר. והלכה כת״ק:

משנה ב

Mishnayos Bava Basra Perek 10 Mishnah 2

בבא בתרא פרק י׳ משנה ב׳

2
An ordinary document is rendered valid by its having at least two witnesses, and a tied document is rendered valid by its having at least three witnesses. With regard to an ordinary document in which a single witness wrote his signature, and a tied document in which only two witnesses wrote their signatures, they are both not valid. If it is written in a document that someone owes: One hundred dinars, which are twenty sela, which is internally inconsistent since there are twenty-five sela in a hundred dinars, the holder of the document has the right to claim only twenty sela, the lower of the two amounts. If it is written that he owes: One hundred dinars, which are thirty sela, the holder of the document has the right to claim only one hundred dinars, again the lower of the two amounts. If it is written that someone owes: Silver dinars that are, and the remainder of the text, where the number of dinars should be specified, was erased, the amount must be no less than two dinars, the lowest amount to which the plural word dinars can be referring. That is what the creditor can claim. Similarly, if it is written: Silver sela that are, and the remainder of the text was erased, the amount must be no less than two sela. And if it is written: Darics that are, and the remainder of the text was erased, the amount must be no less than two darics. If it is written in the document above, in an earlier place in the document, that someone owes one hundred dinars, and below, toward the end of the document, it is written that the amount owed is two hundred dinars, or if above it is written two hundred dinars and below one hundred dinars, everything follows the bottom amount. If so, why does one write the information in the upper part of the document at all? It is a safety measure, so that if one letter is erased from the lower part of the document, thereby rendering it illegible, the information can be learned from the upper part of the document.
גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו בִּשְׁנָיִם. וּמְקֻשָּׁר, בִּשְׁלֹשָׁה. פָּשׁוּט שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵד אֶחָד, וּמְקֻשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנֵי עֵדִים, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. כָּתַב בּוֹ זוּזִין מְאָה דְאִנּוּן סִלְעִין עֶשְׂרִין, אֵין לוֹ אֶלָּא עֶשְׂרִין. זוּזִין מְאָה דְאִנּוּן תְּלָתִין סִלְעִין, אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה. כְסַף זוּזִין דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתָּיִם. כְּסַף סִלְעִין דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנָיִם. דַּרְכּוֹנוֹת דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתָּיִם. כָּתוּב בּוֹ מִלְמַעְלָה מָנֶה וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם, מִלְמַעְלָה מָאתַיִם וּמִלְּמַטָּה מָנֶה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. אִם כֵּן, לָמָּה כוֹתְבִין אֶת הָעֶלְיוֹן, שֶׁאִם תִּמָּחֵק אוֹת אַחַת מִן הַתַּחְתּוֹן, יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן:
ב׳
ברטנורא

פשוט שכתוב בו עד אחד – this is what he said: just as when a plain document in which only one witness is written in it is unfit from the Torah, so also a folded document in which only two witnesses are written in it is also unfit from the Torah.

אין לו אלא עשרים – and even though [it states] one-hundred zuzim, they are twenty-five Selaim. The hand of the owner of the document is at a disadvantage. And this is how we interpret for him a document: one hundred inferior Zuzim are not worth other than twenty Selaim.

אין לי אלא מנה – twenty five Selaim, this is how we interpret it for a document: One hundred Zuzim which are thirty light and inferior Selaim, which are twenty-five from the good ones.

ונמחקו – the number that is written afterwards is erased.

ומלמטה מאתים – when he doubles his words in the document.

הכל הולך אחר התחתון – as long as it will not be written last in the document.

למה כותבין את העליון – for since at the end, the document repeats and states it again, and the responsibility of this money such-and-such I accepted upon myself (see Talmud Bava Batra 167b).

פשוט שכתוב בו עד אחד. הכי קאמר, כשם שפשוט שכתוב בו עד אחד פסול מדאורייתא, כך מקושר שכתוב בו שני עדים פסול מדאורייתא:

אין לו אלא עשרים. ואע״ג דזוזים מאה, חמשה ועשרים סלעים הם, יד בעל השטר על התחתונה. והכי מפרשינן ליה לשטרא, מאה זוזים גרועים שאינם שוין אלא עשרים סלעים:

אין לו אלא מנה. עשרים וחמשה סלעים. דהכי מפרשינן לשטרא, מאה זוזין דאינון תלתין סלעים קלים וגרועים, שהם עשרים וחמשה מן הטובים:

ונמחק. שנמחק המנין שנכתב אחריו:

ומלמטה מאתים. כשכופל את דבריו בשטר:

הכל הולך אחר התחתון. ובלבד שלא יהיה כתוב בשטה אחרונה:

למה כותבין את העליון. הואיל ובסוף השטר חוזר וכופל, ואחריות ממון זה כך וכך קבלתי עלי:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר