המשנה היומית של היום
בבא בתרא ח׳:ה׳ - ח׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, September 4, 2030 is בבא בתרא ח׳:ה׳ - ח׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Bava Basra Perek 8 Mishnah 5
בבא בתרא פרק ח׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Bava Basra Perek 8 Mishnah 6
בבא בתרא פרק ח׳ משנה ו׳
ברטנורא
זה בני נאנון – to inherit him and to exempt his wife from levirate marriage.
זה אחי אינו נאמן – to cause him to inherit with his brothers, for they do not recognize him.
ונוטל עמו בחלקו – as for example, if they are two brothers, besides the doubt, and they have to divide three fields, This one takes a field and one-half, and that one takes a field and one-half, and the third one testifies on the doubt that he is their brother, he gives him one-half of the field, but the other does not give him anything, or he says to him: “bring proof and then take.”
מת – [the one about whom there is] doubt.
יחזרו – those properties that his brothers gave him.
למקומן – meaning to say, to whomever had given them to him, but the other brothers do not inherit with him.
נפלו לו – to the one [about whom there is] doubt.
נכסים ממקום אחר – during his lifetime; or he bought property and now is dead.
ירשו אחיו – of the one who testifies that he is their brother.
עמו – for surely he admits to them that he is their brother, but these words [concern] when the rest of the brothers did not deny to state that he definitely is not their brother, but rather claim that they don’t recognize him, but if they deny that he is their brother, they do not inherit him other than the one who testified about him alone.
דיאתיקי – a will of someone on his deathbed. And the language of דיאתיקי is this what shall be established and come to pass.
קשורה לו ביריכו – that is not to say that after it was written and placed there, even so it is worthless, for he did not complete to transfer possession other than with the receipt of a document, but there is no document after death.
זה בני נאמן. ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום:
זה אחי אינו נאמן. להורישו עם אחיו, שהרי אינן מכירים אותו:
ונוטל עמו בחלקו. כגון אם הם שני אחים לבד הספק, ויש להם לחלק שלש שדות, זה נוטל שדה ומחצה וזה נוטל שדה ומחצה, וזה שמעיד על הספק שהוא אחיו, נותן לו חצי השדה, והאחר אינו נותן לו כלום, דאמר ליה הבא ראיה ושקול:
מת. הספק:
יחזרו. אותן הנכסים שנתן לו אחיו:
למקומן. כלומר למי שנתנם לו. אבל שאר אחים אין יורשים עמו:
נפלו לו. לספק:
נכסים ממקום אחר. בחייו. או קנה נכסים ועכשיו מת:
יורשו אחיו. של זה שהיה מעיד שהוא אחיו:
עמו. דהא קא מודי להו שאחיהם הוא. והני מילי בדלא כפרו שאר האחין לומר ודאי שאינו אחיהן, אלא טוענים שאינן מכירים אותו. אבל אם כפרו בו שאינו אחיהם, לא יירשנו אלא זה שהעיד לו בלבד:
דייתיקי. צוואת שכיב מרע. ולשון דייתיקי דא תהא למיקם ולמיהוי:
קשורה על יריכו. דליכא למימר אחר כתבה ונתנה שם, אפילו הכי הרי זו אינה כלום, שהרי לא גמר להקנות אלא בקבלת השטר ואין שטר לאחר מיתה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
לא אמר כלום – and he is not able to remove hm from the inheritance, other that via that he would give his property to the rest of his sons through a gift.
על פיו – because it is a Mitzvah in the consequence of a death and a person on his deathbed, his words are like they were written and transmitted and they don’t require an [act of] acquisition, and because of this it is taught “by his mouth”/על פיו.
והשוה להן את הבכור – in the language of a gift.
דבריו קיימין – and we don’t have here [the case] of a person making a condition against what is written in the Torah because it is within the power of an individual to give his money as a gift to whomever he desires.
ואם אמר משום ירושה – and if he increased [the monies] to one and lessened them to another in the designation of inheritance as he said: “So-and-so my son will a field that is an area requiring a Khor of seed, and so-and-so my son will inherit a field that is in an area requiring a one-half Khor of seed. But regarding his first-born son he said that he would inherit like that of his fellow, he did not say anything, for he made a condition that is against what is written in the Torah.
כתב בין בתחלה וכ' – “You will give such-and-such a field to son-and-so, and he will inherit it.” This is at the beginning. “He will inherit it and you will give it to him.” This is at the at the end. “He will inherit such-and-such a field and you will give it to him and he will inherit it. This is a gift in the middle.
אם אמר על מי שראוי ליורשו – as for example, regarding a son among the sons, or regarding a daughter among the daughters, so-and-so will inherit me, his words are fulfilled, as it is written (Deuteronomy 21:16):”When he wills his property to his sons [he may not treat as first-born the son of the loved one in disregard of the son of the unloved one who is older].” The Torah gave permission to the father to bequeath to the sons to whomever he desires. And Rabbi Yohanan [Ben Beroka] agrees regarding a brother in place of a daughter, and regarding a daughter in place of a son, he has not said anything for the daughter is not worthy of inheriting in place of a son nor is the brother [worthy of inheriting] in place of a daughter. And similarly, Rabbi Yohanan [ben Beroka] agrees that if he made the first born equivalent to the [other] sons, he has not said anything, as it is written (Deuteronomy 21:16): “he may not treat as first-born the son of the loved one.” And the Halakha is according to Rabbi Yohanan ben Beroka.
אין רוח חכמים נוחה הימנו – The Sages have no pleasure from his actions, and even if his sons did not conduct themselves appropriately. Perhaps, there will arise from them a higher-level seed. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon ben Gamaliel.
לא אמר כלום. ואין יכול לסלקו מן הירושה אלא על ידי שיתן במתנה נכסיו לשאר בניו:
על פיו. משום דמצווה מחמת מיתה, ושכיב מרע דבריו ככתובים וכמסורים ואינו צריך קנין. משום הכי תני על פיו:
והשוה להן את הבכור. בלשון מתנה:
דבריו קיימין. ואין כאן מתנה על מה שכתוב בתורה, שיש כח באדם ליתן ממונו במתנה לכל מי שירצה:
ואם אמר משום ירושה. ואם ריבה לאחד ומיעט לאחד בתורת ירושה, שאמר פלוני בני יירש שדה בית כור, ופלוני [בני] יירש שדה בית לתך, ועל בנו בכור אמר שיירש כשל חבירו, לא אמר כלום, מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה:
כתב בין בתחלה וכו׳ תנתן שדה פלונית לפלוני ויירשנה, זהו בתחלה. יירשנה ותנתן לו, זו היא בסוף. יירש שדה פלונית ותנתן לו ויירשנה, זו היא מתנה באמצע:
אם אמר על מי שראוי ליורשו. כגון על בן בין הבנים. ועל בת בין הבנות, פלוני יירשני:
דבריו קיימין. דכתיב (דברים כ״א:ט״ז) והיה ביום הנחילו את בניו, התורה נתנה רשות לאב להנחיל לבנים למי שירצה. ומודה רבי יוחנן דעל אח במקום בת ועל בת במקום בן, לא אמר כלום, שאין הבת ראויה לירש במקום בן, ולא האח במקום בת. וכן מודה רבי יוחנן שאם השוה את הבכור לבנים לא אמר כלום, דכתיב (שם) לא יוכל לבכר וכו׳. והלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה:
אין רוח חכמים נוחה הימנו. אין לחכמים נחת רוח במעשיו, ואפילו אין בניו נוהגים כשורה, דלמא נפיק מינייהו זרעא מעליא. ואין הלכה כר״ש בן גמליאל: