Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בבא מציעא ד׳:ז׳ - ד׳:ח׳

The Mishnah Yomi for Tuesday, July 2, 2030 is בבא מציעא ד׳:ז׳ - ד׳:ח׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bava Metzia Perek 4 Mishnah 7

בבא מציעא פרק ד׳ משנה ז׳

7
The measure of exploitation is four silver ma’a from the twenty-four silver ma’a of a sela. And the smallest monetary claim in court for which a plaintiff can obligate a respondent to take an oath is two silver ma’a. And the smallest monetary admission for which that respondent takes the oath is an admission that one owes at least the value of one peruta. On a related note, the tanna adds that there are five halakhic situations involving perutot: The admission to part of a claim must be that one owes at least the value of one peruta, and a woman is betrothed with the value of one peruta. And one who derives benefit of the value of one peruta from consecrated property has misused consecrated property and is liable to bring an offering, and one who finds an item that has the value of one peruta is obligated to proclaim that he found it. And with regard to one who robs from another an item that has the value of one peruta and took an oath to him that he robbed nothing, when he repents and seeks to return the stolen item he must take it and follow its owner even to Medea. In that case, he may not return the item by means of a messenger; he must give it directly to its owner.
הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶסֶף, וְהַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף, וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְרוּטָה. חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן. הַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְרוּטָה, וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּשָׁוֶה פְרוּטָה, וְהַנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ מָעַל, וְהַמּוֹצֵא שָׁוֶה פְרוּטָה חַיָּב לְהַכְרִיז, וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדָי:
ז׳
ברטנורא

האונאה ארבעה כסף – for the purchase of a Selah which is a twenty-four silver Ma’ot. It is found that fraud is one-sixth as we have said. And [the Tanna of the Mishnah] repeated it because he had to teach about pleas/claims which are two silver Ma’ot (see Mishnah Shevuot, Chapter 6, Mishnah 1).

הטענה שתי כסף – for there is no oath imposed by the judges on a claim which is less than two silver [M’ah], for his plea is equivalent to two silver M’ah that I have in your hand, and he would admit from them the equivalent of a Perutah/penny, and denies the rest, or he admits to the entire thing and denies a Perutah.

ההודאה שוה פרוטה – to be a partial admission that he would be liable to take an oath.

המוצא שוה פרוטה – but less than this, he is not obligated to announce, as it is written (Deuteronoomy 22:3): “[…and so too shall you do with anything] that your fellow loses [and you find: you must not remain indifferent],” except for a lost object that is not worth the equivalent of a Perutah.

יוליכנו אחריו – if he admit that he swore falsely, for then, he has no atonement until he actually returns it to his hand, and not to the hand of his agent, as it is written (Numbers 5:7): “…giving to him who he has wronged.”

האונאה ארבעה כסף. למקח סלע שהוא עשרים וארבע מעות כסף. נמצא האונאה שתות כדאמרן. וחזר ושנאה משום דבעי למתני הטענה שתי כסף:

והטענה שתי כסף. שאין שבועת הדיינים על טענה שהיא פחותה משתי כסף, שטענו שוה שתי מעות כסף יש לי בידך, וזה יודה לו מהם שוה פרוטה ויכפור השאר, או יודה לו הכל ויכפור פרוטה:

וההודאה שוה פרוטה. להיות הודאה במקצת ויתחייב שבועה:

המוצא שוה פרוטה. אבל בציר מהכי אינו חייב להכריז, דכתיב (דברים כ״ב:ג׳) אשר תאבד ממנו, פרט לאבדה שאין בה שוה פרוטה:

יוליכנו אחריו. אם הודה שנשבע לשקר, דאז אין לו כפרה עד שיחזירנו לידו ממש ולא ליד שלוחו, דכתיב (במדבר ה׳:ז׳) ונתן לאשר אשם לו:

משנה ב

Mishnayos Bava Metzia Perek 4 Mishnah 8

בבא מציעא פרק ד׳ משנה ח׳

8
In this mishna, as in the previous one, the tanna enumerates several halakhot that share a common element. There are five halakhic situations where one-fifth is added to the value of the principal, and these are they: A non-priest who eats either teruma, or teruma of the tithe, which the Levite separates from the first tithe and gives to a priest, or teruma of the tithe of demai, or ḥalla, or first fruits; in each of these cases, he adds one-fifth when paying restitution to the priest who owned the produce. And one who redeems his own fruit of a fourth-year sapling or second-tithe produce adds one-fifth. One who redeems his own consecrated property adds one-fifth. One who derives benefit worth one peruta from consecrated property adds one-fifth. And one who robs the value of one peruta from another and takes a false oath in response to his claim adds one-fifth when paying restitution.
חֲמִשָּׁה חֻמְשִׁין הֵן. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. הַפּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. הַנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ:
ח׳
ברטנורא

האוכל תרומה – the Great [Priest’s Due] (i.e., 2%). A foreigner (i.e., non-Kohen) who ate the Great Terumah/Priest’s Due.

ותרומת מעשר – a tithe from a tithe (i.e., the gift that the Levite gives to a Kohen – one-tenth of what he receives).

ותורמת מעשר של דמאי – He who purchases grain from an ignoramus, needs to separate the tenth-of-a-tenth, but not the Great Priest’s Due, for everyone was careful with it.

וחלה וביכורים – all of these five are one, and all of them are called “Terumah”/Priest’s Due, and from one denomination they come.

נטע רבעי – he derives "קודש"/”holy” (Leviticus 19:27) from "קודש" /”holy” (Leviticus 27:30) from Second Tithe, that one adds one fifth, and both of them are all considered one thing, since from one Biblical verse they are derived, since they are derived from Second Tithe.

ומעשר שני שלו – exactly, and he adds one-fifth, since it is written (Leviticus 27:31): “[If anyone wishes to redeem] any of his tithes, he must add one fifth to them.”

הקדשו – and not of others, for the word "המקדיש"/”who consecrates (Leviticus 27:19 – “And if he who consecrates the land wishes to redeem it, he must add one-fifth to the sum at which it was assessed, and it shall pass to him.”) is written.

הנהנה – inadvertently, is liable for a sacrifice of sacrilege (i.e., unlawful use of sacred property) and one-fifth.

האוכל תרומה. גדולה. זר שאכל תרומה גדולה בשוגג:

ותרומת מעשר. מעשר מן המעשר:

ותרומת מעשר של דמאי. הלוקח תבואה מעם הארץ, צריך להפריש תרומת מעשר, אבל לא תרומה גדולה, שהיו הכל זהירים בה:

והחלה והבכורים. כל הני חמשה חד נינהו, דכולהו איקרו תרומה, ומשם אחד הם באין:

נטע רבעי. גמר קודש קודש ממעשר שני דמוסיף חומש. ותרווייהו נמי חד חשיב להו, דמחד קרא נפקי כיון דממעשר יליף:

ומעשר שני שלו. דוקא. מוסיף חומש, דאיש ממעשרו כתיב:

הקדשו. ולא של אחרים, המקדיש כתיב:

הנהנה. בשוגג, חייב קרבן מעילה וחומש:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר