המשנה היומית של היום
בבא מציעא ג׳:י״א - ג׳:י״ב
The Mishnah Yomi for Friday, June 28, 2030 is בבא מציעא ג׳:י״א - ג׳:י״ב
משנה א
Mishnayos Bava Metzia Perek 3 Mishnah 11
בבא מציעא פרק ג׳ משנה י"א
משנה ב
Mishnayos Bava Metzia Perek 3 Mishnah 12
בבא מציעא פרק ג׳ משנה י"ב
ברטנורא
ילקה בחסר וביתר – from what the deposit is missing and/or how much it increased, such as the case where a person deposited with him a ewe/sheep laden with wool, or pregnant, and it was sheered or it gave birth after he misappropriated it/made illegitimate use of it, he pays for it and for its shorn wool or its offspring, and it results that he is flogged for how much it became [worth] less, or increased, for if it had become pregnant or laden with wool while she was with him, he pays for it as it was laden or pregnant as it is currently, and he is flogged for an increase/addition.
ובית הלל אומרים: כשעת הוצאה – From the house of the owners, and if is laden, it is laden, and if it is bare, bare.
רבי עקיבא אומר כשעת התביעה – as the deposit is (i.e., the condition of the animal) at the time that of its appearance in court, as it is written (Leviticus 5:24): “…He shall pay it to its owner when he realizes his guilt.” He shall give like he is on the day of his guilt, on the day when he is found guilty in court. And the Halakha is according to the School of Hillel.
החושב לשלוח יד בפקדון – he said in in the presence of witnesses, “I will take his the deposit of so-and-so for myself.”
בית שמאי מחייבים – As it is written (Exodus 22:8): “In all charges of misappropriation –[pertaining to an ox, an ass, a sheep, a garment, or any other loss, whereof one party alleges, ‘This is it,’]…” from the time that he spoke to misappropriate, he is considered negligent.
עד שישלח בו יד – As it is written (Exodus 22:7): “…that he has not laid hands on the other’s property.” And this, “In all charges of misappropriation” (Exodus 22:8), the School of Hillel expounds upon this. He says to his servant or to his agent to misappropriate the deposit. Froom when is he liable? There is a teaching in the Scriptural text to intimate, the text reads: “In all charges of misappropriation” (Exodus 22:8).
כיצד? הטה את החבית – Now he explains the words of the School of Hillel, and there are books which don’t read "כיצד"/how? And it is a matter for itself.
ונשברה – after a time
אינו משלם אלא רביעית – misappropriation does not make one liable for unavoidable accidents until he takes possession by drawing/seizing an object or lift it up which is acquisition.
הגביהה ונטל – not exactly took, for when it is lifted up in order to to take [something], he is liable for an unavoidable accident, even if he didn’t take anything from it. But if he took a fourth of a Log (a LOG = 6 eggs in volume) from the barrel, and the rest of the wine in the barrel fermented afterwards, even though he did not lift the barrel up, he pays for all the wine, for he caused the wine to ferment, and it is his act that helped it [get sour] (see Bava Metzia 44a).
ילקה בחסר וביתר. במה שחסר הפקדון, ובמה שהותיר. כגון שהפקיד אצלו רחל טעונה צמר, או מעוברת, ונגזזה או ילדה לאחר ששלח בה יד, משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, ונמצא שהוא לוקה במה שחסרה אצלו, וביתר, שאם נתעברה או טענה צמר כשהיא אצלו, משלם אותה טעונה ומעוברת כמות שהיא עכשיו, והרי לוקה ביתר:
ובית הלל אומרים כשעת הוצאה. מבית הבעלים, אם טעונה טעונה, ואם ריקנית ריקנית:
רבי עקיבא אומר כשעת התביעה. כמו שהוא הפקדון בשעת העמדה בדין. דכתיב (ויקרא ה׳:כ״ד) לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו, יתן כמו שהוא ביום אשמתו, ביום שמתחייב בו בדין. והלכה כבית הלל:
החושב לשלוח יד בפקדון. אמר בפני עדים אטול פקדונו של פלוני לעצמי:
בית שמאי מחייבים. דכתיב (שמות כב) על כל דבר פשע, משעה שדיבר לשלוח יד הוי פושע:
עד שישלח בו יד. דכתיב אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. והאי על בל דבר פשע, דרשי ביה בית הלל, אמר לעבדו ולשלוחו לשלוח יד בפקדון מנין שהוא חייב, תלמוד לומר על כל דבר פשע:
כיצד הטה את החבית. השתא מפרש למלתייהו דבית הלל. ואית ספרים דלא גרסי כיצד. ומלתא באנפה נפשה היא:
ונשברה. לאחר זמן:
אינו משלם אלא רביעית. דשליחות יד אינו מתחייב באונסים עד שימשוך או יגביה דהוי קניה:
הגביהה ונטל. לאו דוקא נטל, דמכי אגבהה על מנת ליטול חייב באונסיה אפילו לא נטל ממנה כלום. ואם נטל רביעית מן החבית והחמיץ היין הנשאר בחבית אחר כן, אע״פ שלא הגביה החבית משלם כל היין, שהוא גרם ליין שהחמיץ, וגירי דידיה הוא דאהני ליה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אם צרורין – and signed, or tied with a distinctive tie
לא ישתמש בהן – but if they are not signed or tied with a distinctive tie, even though they are wrapped, they are as permissible and as if they were not tied at all, and it is permissible to use them.
חייב באחריותן – and even if they were not used, he is [considered] regarding them as a paid bailee, because he is able to use them, and he liable for theft and loss. And if they were used, he is like a lender towards it and he is liable even for unavoidable accidents.
רבי יהודה אמר: כשולחני – and the Halakha is according to Rabbi Yehuda
אם צרורין. וחתומין, או קשורים קשר משונה:
לא ישתמש בהן. אבל אם אינם חתומים או קשורים קשר משונה אע״פ שצרורין, הרי הן כמותרין וכאילו אינם קשורים כלל, ומותר להשתמש בהן:
חייב באחריותן. ואפילו לא נשתמש בהן הוי עליהם שומר שכר, מפני שיכול להשתמש בהם, וחייב בגניבה ואבדה. ואם נשתמש, הוו מלוה גביה וחייב אף באונסין:
רבי יהודה אומר כשולחני. והלכה כרבי יהודה: