Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בבא מציעא ג׳:ז׳ - ג׳:ח׳

The Mishnah Yomi for Wednesday, June 26, 2030 is בבא מציעא ג׳:ז׳ - ג׳:ח׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bava Metzia Perek 3 Mishnah 7

בבא מציעא פרק ג׳ משנה ז׳

7
In the case of one who deposits produce with another, and the bailee provides him with different produce in return, that bailee deducts from the produce that he returns an amount equal to the standard decrease of the produce. The decrease is calculated according to this formula: For wheat and for rice, he deducts nine half-kav per kor, which is 180 kav; for barley and millet, he deducts nine kav per kor; for spelt and flaxseed, he deducts three se’a, which total eighteen kav, per kor. The entire calculation is according to the measure, and the entire calculation is according to the time elapsed. This is the amount of produce that the bailee deducts per one kor of produce over the course of one year. Rabbi Yoḥanan ben Nuri said: And what do the mice care how much produce the bailee is safeguarding? Don’t they eat the same amount whether it is from much produce and whether it is from little produce? Rather, he deducts an amount equal to the standard decrease of just one kor of produce. Rabbi Yehuda says: If the deposit was a large measure, the bailee does not deduct the decrease from it, due to the fact that for different reasons it increases. Therefore, he returns the measure of produce that was deposited with him, because the increase offsets the decrease.
הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת. לְחִטִּין וּלְאֹרֶז, תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין לְכוֹר, לִשְׂעֹרִין וּלְדֹחַן, תִּשְׁעָה קַבִּין לְכוֹר, לְכֻסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן, שָׁלשׁ סְאִין לְכוֹר. הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה, הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, וְכִי מָה אִכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין, וַהֲלֹא אוֹכְלוֹת בֵּין מֵהַרְבֵּה וּבֵין מִקִּמְעָא. אֶלָּא אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת אֶלָּא לְכוֹר אֶחָד בִּלְבָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה מִדָּה מְרֻבָּה, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת:
ז׳
ברטנורא

המפקיד פירות אצל חבירו – and that which was deposited was combined with his produce and he was doubtful from them and did not know the measure of what he had consumed. And when he comes to restore them, he should take out the loss, deducting what they normally deduct [due to the produce 3consumed by mice].

תשעה חצאי קבין לכור – A Kor = 30 Seah and Seah = 6 Kabim.

הכל לפי הזמן – As such for each and every Kor.

הכל לפי הזמן – for each and every year he should duct for him such-an-amount

מה איכפת להו לעכברים – Such-[an-amount] they eat from a small portion just like from a large portion. Therefore, nine and one-half Kabim per year whether from a Kor or from ten Korim.

אם היתה מדה מרובה – that he deposited with him a lot, from ten korim and upwards, he should take out the losses.

מפני שהן מותירות – for during the days of the granary when they deposit the wheat which is dry, and in the rainy days, when they return it, it blows up. And regarding the consumption by mice, the loss is not so great for each Kor, the mice do not eat all that much from the ten Korim. Therefore, their blowing-up [in the rainy season], restores what the mice consume. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda nor according to Rabbi Yohanan ben Nuri. And all of these measures are [what applies] in the Land of Israel and during the days of the Tannaim, but in other lands at these times, all is dependent upon what the seeds normally lose in that particular country and time.

המפקיד פירות אצל חבירו. ועירבן הנפקד עם פירותיו והיה מסתפק מהן ואינו יודע שיעור מה שאכל. כשבא להחוירן יוציא לו חסרונות, יפחות במה הם רגילים לחסור:

תשעה חצאי קבין לכור. הכור שלשים סאין, והסאה ששה קבין:

הכל לפי המדה. כן לכל כור וכור:

הכל לפי הזמן. שהניחם בידו. לכל שנה ושנה ינכה לו כך:

מה איכפת להו לעכברים. כך אוכלים ממדה מועטת כמו ממדה מרובה. הלכך תשעה חצאי קבין לשנה בין לכור בין לעשרה כורין:

אם היתה מדה מרובה. שהפקיד אצלו הרבה, מעשרה כורין ולמעלה, לא יוציא לו חסרונות:

מפני שהן מותירות. שבימות הגורן כשמפקידים החטים, יבשים, ובימות הגשמים כשמחזירן נופחות. ובאכילת עכברים אינן נחסרין כל כך לכל כור וכור, דכולי האי לא אכלי עכברים מעשרה כורין, הלכך נפיחתו משלמת למה שעכברים אוכלים. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוחנן בן נורי. וכל השיעורים הללו בארץ ישראל ובימי התנאים. אבל בשאר ארצות ובזמנים הללו, הכל כפי מה שרגילים הזרעים לחסר באותה מדינה ובאותו זמן:

משנה ב

Mishnayos Bava Metzia Perek 3 Mishnah 8

בבא מציעא פרק ג׳ משנה ח׳

8
When the bailee returns liquids that were deposited with him, he deducts one-sixth of the amount for wine, to offset the decrease in volume due to absorption into the cask and evaporation. Rabbi Yehuda says: He deducts one-fifth. He deducts three log of oil for one hundred log: A log and a half for sediment that sinks to the bottom of the cask, and a log and a half for absorption into the cask. If it was refined oil, he does not deduct any of the oil for sediment because it was filtered. If the oil was stored in old casks that are already saturated, he does not deduct any of the oil for absorption. Rabbi Yehuda says: Even in a case of one who sells refined oil to another all the days of the year, this buyer accepts upon himself that the seller will deduct a log and a half of sediment for one hundred log, as that is the standard measure of sediment.
יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֹמֶשׁ. יוֹצִיא לוֹ שְׁלשֶׁת לֻגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה, לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, לֹג וּמֶחֱצָה בָּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בָּלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזֻקָּק לַחֲבֵרוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה:
ח׳
ברטנורא

יוציא לו שתות יין – if he deposited with him wine and it got combined with his, the wine vessel absorbs one-sixth.

רבי יהודה אומר: חומש – since the ground from which they made the wine-vessels in the place of Rabbi Yehuda absorbed one-fifth. And everything is according to the place.

אף המוכר וכו' – Just as they said that there are lees with the depositor , so too they said regarding the seller. For one who sells oil to his fellow and always gives him from his barrels refined oil which is sufficient from him, the purchaser accepts upon himself to deduct from him a log-and-a-half from the walls of the sediment for every one-hundred log. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

יוציא לו שתות ליין. אם הפקיד אצלו יין ועירבו עם יינו, הקנקנים בולעים שתות:

רבי יהודה אומר חומש. שהקרקע שהיו עושים ממנו הקנקנים באתריה דרבי יהודה בלע חומש. והכל לפי המקום:

אף המוכר וכו׳ כשם שאמרו שמרים במפקיד, כך אמרו במוכר. שהמוכר שמן לחבירו ונותן לו מתוך חביותיו שמן מזוקק תמיד שהוא מסתפק ממנו, הרי הלוקח מקבל עליו לפחות לו לוג ומחצה מחמת שמרים לכל מאה לוג. ואין הלכה כר׳ יהודה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר