המשנה היומית של היום
Negaim 14:10 - 14:11
The Mishnah Yomi for Tuesday, January 12, 2027 is Negaim 14:10 - 14:11
משנה א
Mishnayos Negaim Perek 14 Mishnah 10
נגעים פרק י"ד משנה י׳
משנה ב
Mishnayos Negaim Perek 14 Mishnah 11
נגעים פרק י"ד משנה י"א
ברטנורא
הכל הולך אחר החטאת – for in the sin-offering and the burnt offering, the rich and poor are divided/separated, that the rich brings from the cattle, and the poor brings from the fowl, two turtle-doves or two pigeons, therefore, if at the time of the offering of the sin-offering, he was poor and he brought the sin offering of fowl, even though he became rich afterwards, he would supplement the sacrifice of the poor person and bring the burnt offering of a fowl. And similarly, if he was rich and he brought the sin-offering of cattle, even though he became poor, he needs to bring the burnt offering of cattle.
רבי יהודה אומר אחר האשם – that with regard to the guilt-offering, the poor and rich are equivalent, and it is the first of the sacrifices of the leper, and designated for his purification more than all others. And both of them are expounded upon from one Scriptural verse, as it is written (Leviticus 14:32): "אשר לא-תשיג ידו בטהרתו"/”and whose means for his purification are limited,” Rabbi Shimon holds that that which procures atonement for him, and that is the sin-offering. But Rabbi Yehuda holds the thing that makes him fit and purifies him, and that is the guilt-offering. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
הכל הולך אחר חטאת. דבחטאת ועולה חלוק העשיר והעני, דעשיר מביא מן הבהמה, ועני מביא מן העוף, שתי תורים או שני בני יונה, הלכך אם בשעת הקרבת החטאת היה עני והביא חטאת העוף, אע״פ שהעשיר אח״כ, משלים קרבן עני ומביא עולת העוף. וכן אם היה עשיר והביא חטאת בהמה, אע״פ:
רבי יהודה אומר אחר האשם. דבאשם שוין עני ועשיר, והוא ראשון לקרבנות המצורע, ומיוחד לטהרתו יותר מכולן. ושניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב (ויקרא י״ד) אשר לא תשיג ידו בטהרתו, ר״ש סבר, דבר המכפרו, והוא החטאת. ור׳ יהודה סבר, דבר המכשירו ומטהרו, והוא האשם. והלכה כר׳ יהודה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
נטל מלוג השמן – that he brought up the LOG [of oil] with the guilt-offering in the place of its slaughtering in the north and it was designated there.
לתוך כפו של חבירו – as it is written (Leviticus 14:15): “[The priest shall take some of the LOG of oil] and pour it into palm of the Kohen’s [left hand], which implies that the Kohen who is doing the sprinkling would pour into the palm of another Kohen.
כנגד בית קדשי הקדשים – because it states (Leviticus 14:16): “seven times before the LORD.” But he would not bring in the oil to sprinkle opposite the curtain, but rather he would stand in the Courtyard and would turn his face to the side of the House of the Holy of Holies and would sprinkle on the ground of the Courtyard.
על כל הזאה טבילה (for every sprinkling is a [corresponding] dipping [of the finger]) – for every time that he sprinkles, he dips his finger in the oil, but not that he would dip his finger one time and sprinkle from that dipping two or three sprinklings, for seven times, refers to the dipping of the finger as well.
בין שנתן בין שלא נתן כיפר – and the person is pure.
ומעלין עליו כאילו לא כיפר (but so far as the priest is concerned, it is credited to him as if he didn’t make atonement) – before Heaven, for he did not perform the commandment in the best way. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Nuri.
חסר הלוג – the oil of the leper.
עד שלא יצק (before he poured it out) – to his left palm, he should fill it. But we don’t say that the LOG was established for him which are the sacred vessels.
עד שלא נתן – seven gifts. For Rabbi Shimon holds that the giving of the seven [sprinklings] establishes it, and not the pouring. But the Halakah is not according to Rabbi Shimon.
נטל מלוג השמן. שהעלה את הלוג עם האשם במקום שחיטתו בצפון והיה מזומן שם:
לתור כפו של חברו. משום דכתיב ויצק על כף הכהן, משמע שהכהן העושה את ההזאות היה יוצק על כף כהן אחר:
כנגד בית קדשי הקדשים. משום שנאמר שבע פעמים לפני ה׳. ולא שהיה מכניס את השמן בהיכל להזות כנגד הפרוכת, אלא בעזרה היה עומד והיה הופך פניו לצד בית קודש הקדשים ומזה על קרקע העזרה:
על כל הזאה טבילה. על כל פעם שמזה טובל אצבעו בשמן, ולא שיטבול אצבעו פעם אחת ויזה מאותה טבילה שתים ושלש הזאות. דשבע פעמים, אטבילת אצבעו נמי קאי:
בין שנתן בין שלא נתן כיפר. וטהר גברא:
ומעלין עליו כאילו לא כיפר. קמי שמיא, שלא עשה מצוה מן המובחר. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:
חסר הלוג. שמן של מצורע:
עד שלא יצק. לכפו השמאלית, ימלאנה. ולא אמרינן דקבעה ליה הלוג שהוא כלי שרת, אלא יציקה קבעה:
עד שלא נתן. שבע מתנות. דסבר ר׳ שמעון מתן שבע קבע, ולא יציקה. ואין הלכה כרבי שמעון: