המשנה היומית של היום
Negaim 13:8 - 13:9
The Mishnah Yomi for Tuesday, January 5, 2027 is Negaim 13:8 - 13:9
משנה א
Mishnayos Negaim Perek 13 Mishnah 8
נגעים פרק י"ג משנה ח׳
משנה ב
Mishnayos Negaim Perek 13 Mishnah 9
נגעים פרק י"ג משנה ט׳
ברטנורא
וכליו על כתפו – folded and placed on his shoulder in the manner of a burden [to carry].
וטבעותיו בידיו – placed in the palm of his hand that is not according to the manner of dressing.
הוא והן טמאין מיד – for we call them also with vessels (Leviticus 14:46): “Whoever enters the house [while it is closed up] shall be impure [until evening].”/"והבא אל-הבית...יטמא" .
היה לבוש כליו – that now his vessels ae not impure, other than on account of himself.
והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס – as it is written (Leviticus 14:47): “Whoever sleeps in the house must wash his clothes, and whoever eats in the house must wash his clothes.” And it is taught in a Baraita: I have established only eating and sleeping, but from where can I derive that not eating or not sleeping [is included]? The inference comes to teach us, "יכבס את-בגדיו"/he must wash his clothes – is an inclusion (i.e., widening the scope of the Halakha), if so, why does it state (in Leviticus 14:47): "השכב בבית...והאכל בבית"/one who sleeps in the house….and one who eats in the house? To give a measurement to (Leviticus 13:46): "והבא אל-הבית"/whoever enters the house, which does not require washing of clothes until he remains there long enough eats while he is lying down, meaning to say, when he is reclining. And how much is the measurement of eating? In order to eat a piece of bread, which is one-half of a loaf of an Eruv (see Tractate Eruvin 8b and the dispute between Rashi and Maimonides; according to Rabbi Yohanan ben Beroka, a full loaf is six eggs and half of it is three eggs; according to Rabbi Shimon, the loaf is eight eggs and half of it is four eggs; Maimonides decides according to Rabbi Yohanan ben Beroka, whereas Rashi decides like Rabbi Shimon). According to the words of Rashi, they are four eggs, and according to the words of Maimonides they are three eggs.
מיסב ואוכלן בלפתן (sits and eats them with their condiments) – that its measure is less than if he [would] eat them without their condiments, that through the taste of their condiments, he hurries to eat.
וכליו על כתפו. מקופלים ומונחים על כתיפו דרך משאוי:
וטבעותיו בידיו. מונחים על פס ידו שלא כדרך מלבוש:
הוא והן טמאין מיד. דקרינן נמי בכלים והבא אל הבית יטמא:
היה לבוש בכליו. דהשתא אין כליו טמאים אלא מחמת דידיה:
והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס. דכתיב והאוכל בבית יכבס את בגדיו והשוכב בבית יכבס את בגדיו, ותניא, אין לי אלא אוכל ושוכב, לא אוכל ולא שוכב מנין, תלמוד לומר יכבס בגדיו, ריבה. א״כ למה נאמר אוכל ושוכב, ליתן שיעור לבא אל הבית שאין טעון כיבוס בגדים עד שישהה כדי שיעור אכילה כשהוא שוכב, כלומר כשהוא מיסב. וכמה שיעור אכילה, כדי אכילת פרס, שהוא חצי ככר של עירוב, לדברי רש״י הם ארבע ביצים, ולדברי רמב״ם שלש ביצים:
מיסב ואוכל בלפתן. ששיעורו מועט משאלו [היה] אוכלן בלא לפתן, שמתוך טעם של לפתן ממהר לאכול:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
טהור שהכניס ראשו ורובו – for less than one’s head and the majority of one’s body is not considered coming in.
שהכניס ממנה שלש אצבעות על שלש אצבעות – it is considered as if all of the cloak had entered. But not less than this, for less than three [fingerbreadths] by three [fingerbreadths] is not susceptible to receive defilement and is not considered.
וטמאה – as for example, a cloak afflicted with leprosy that an olive’s bulk of it entered into a pure house.
טמאתו – for an analogy is made between leprosy and a corpse. But a leprous cloak that became defiled through oming in, we derive if from Scripture, as it is written (Leviticus 14:55): “for an eruption on a cloth or a house.”/"ולצרעת הבגד והבית", an analogy is made from a cloth to a house, for just as aa house defiles when one enters it, for it is written (Leviticus 14:46): “Whoever enters the house”/"והבא אל הבית וגו' ", even a cloth defiles through entry. From where do we learn that this includes everything as for example warp and woof and hides, the inference teaches us (Leviticus 13:59): "זאת תורת נגע-צרעת בגד הצמר [או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי-עור לטהרו או לטמאו]."/ “Such is the procedure for eruptive affections of cloth, [woolen or linen, in warp or in woof, or of any article of skin, for pronouncing it pure or impure.],” an analogy is made between all of them to a cloth, just as a cloth defiles through entry, so all of them defile through entry.
טהור שהכניס ראשו ורובו. דבציר מראשו ורובו לא חשיבא ביאה:
שהכניס ממנה שלש אצבעות על שלש אצבעות. חשיבא כאילו נכנסה כל הטלית כולה. אבל פחות מכן לא, דבציר משלש על שלש אינה מקבלת טומאה ולא חשיבא:
וטמאה. כגון טלית המנוגעת שהכניס ממנה כזית לבית טהור:
טמאתו. דצרעת אתקש למת. וטלית המנוגעת דמטמאה בביאה נפקא לן מקרא דכתיב [ויקרא יד] ולצרעת הבגד ולבית, מקיש בגד לבית, מה בית מטמא בביאה דהא כתיב [שם] והבא אל הבית וגו׳, אף בגד מטמא בביאה. מנין לרבות את כולן כגון שתי וערב ועורות, תלמוד לומר [שם יג] זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר, מקיש כולן לבגד, מה בגד מטמא בביאה, אף כולן מטמאין בביאה: