המשנה היומית של היום
Negaim 12:3 - 12:4
The Mishnah Yomi for Wednesday, December 30, 2026 is Negaim 12:3 - 12:4
משנה א
Mishnayos Negaim Perek 12 Mishnah 3
נגעים פרק י"ב משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Negaim Perek 12 Mishnah 4
נגעים פרק י"ב משנה ד׳
ברטנורא
עצים – as we have stated (see Mishnah 2 of this chapter, that a house is not susceptible to be unclean until it has wood in it, how much [wood] will be in each and every wall. כדי ליתן תחת השקוף (as much wood as is needed to place under an arch/lintel – to keep it in shape)- thus it needs for each and every wall.
שקוף – place that the door arches/bends upon it, and they regularly place wood under it.
סנדל לאחורי השקוף – the regularly place wood for the back of the lintel to protect it, and it is called aסנדל /sandal [support] , like that the sandal protects/supports the foot. שקוף/arch or lintel, is called whether of the opening [of the house] or the window.
פצים (boards – the board nailed against the wall to form a door-frame/door-post) – it the language of chips and tears. Like (Psalms 60:4): “You have made the land quake; You have torn it open.”/"הרעשתה ארץ פצמתה".
קירות האבוס (walls of cattle stall) – of cattle.
וקירות המחיצה – of [courtyards), gardens and orchards.
אין מיטמאין בנגעים – as it is written (Leviticus 14:37): "בקירת-הבית"/in the walls of the house, but not the walls of the cattle stall nor the walls of the partition.
ירושלים וחוצה לארץ אינן מיטמאין בנגעים – as it is written (Leviticus 14:34): "בבית ארץ אחוזתכם"/in the land you possess, but outside the Land is not your possession, and Jerusalem also was not divided among the tribes.
עצים. כדאמרינן שאין הבית מיטמא עד שיהיו בו עצים, כמה יהיו בכל כותל וכותל, כדי ליתן תחת השקוף. כך צריך לכל קיר וקיר:
שקוף. מקום שהדלת שוקף עליו, ורגילין ליתן עץ תחתיו:
סנדל לאחורי השקוף. רגילים להניח עץ לאחורי השקוף להגין, ונקרא סנדל, כמו שהסנדל מגין על הרגל. שקוף, נקרא בין של פתח בין של חלון:
פצים. לשון סדק וקרע. כמו (תהילים ס׳:ד׳) הרעשת ארץ פצמתה:
קירות האבוס. של בהמה:
וקירות המחיצה. של (חצרות) גנות ופרדסים:
אין מיטמאין בנגעים. דכתיב בקירות הבית, ולא בקירות האבוס ולא בקירות המחיצה:
ירושלים וחוצה לארץ אינן מיטמאין בנגעים. דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ד) בבית ארץ אחוזתכם, וחוצה לארץ אינה אחוזתכם, וירושלים נמי לא נתחלקה לשבטים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
עד שיראה כשני גריסים – as it is written (Leviticus 14:37): "וראה את-הנגע והנה הנגע בקירת הבית"/ “If, when he examines the plague, the plague in the walls of the house,” it teaches that the it is not the plagues of plagues of the house do not make it susceptible to uncleanness, until there will appear like [the size of] two split [Cilician] beans.
או על אבל אחת – and that is the reason that Rabbi Yishmael stated four stones, for the four walls of the house, for each wall has one stone. But for Rabbi Akiba who stated, until that there should appear like [the size of] two split [Cilician] beans on two stones, not on one stone, for not less than eight stones, as each wall has two stones.
רבי אליעזר בר' שמעון אומר כו' – the reason of Rabbi Eliezer the son of Rabbi Shimon [Tractate Sanhedrin 71a] as it is written (Leviticus 14:37): "קיר" (i.e., "ומראיהן שפל מן-הקיר"/that appear to go deep in the wall) and it is written (Leviticus 14:37): "קירות" (i.e., "והנה הנגע בקירת הבית" /the plague in the walls of the house is found), What is a wall that is like multiple walls? He would say that this the corner, and in each wall, we require the measure of a plague, and that is like the split [Cilician] bean squared on each one. But the Halakha is according to Rabbi Akiba.
עד שיראה כשני גריסין. דכתיב [שם] וראה את הנגע והנה הנגע, מלמד שאין נגעי בתים מיטמאין, עד שיראו כשני גריסין:
או על אבן אחת. והיינו טעמא דאמר רבי ישמעאל ארבע אבנים לארבעה כותלי הבית, לכל כותל אבן אחת. ולרבי עקיבא דאמר עד שיראו כשני גריסים על שתי אבנים לא על אבן אחת, אין פחות משמונה אבנים, לכל כותל שתי אבנים:
רבי אלעזר בר׳ שמעון אומר כו׳ טעמא דר׳ אלעזר בר׳ שמעון [בסנהדרין דף ע״א] דכתיב קיר וכתיב קירות, איזהו קיר שהוא כקירות, הוי אומר זה קרן זוית, ובכל קיר בעינן שיעור נגע, דהיינו כגריס הקלקי מרובע בכל אחד ואחד. והלכה כר׳ עקיבא: