Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

גיטין ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳

The Mishnah Yomi for Thursday, June 20, 2024 is גיטין ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Gittin Perek 4 Mishnah 4

גיטין פרק ד׳ משנה ד׳

4
In the case of a Canaanite slave that was captured, and Jews who had not owned him redeemed him, if he was redeemed to be a slave then he will be a slave. If he was redeemed to be a freeman then he will not be a slave. Rabban Shimon ben Gamliel says: Both in this case and in that case he will be a slave. In the case of a slave whose master set him aside as designated repayment [apoteiki] of a debt to other people from whom he borrowed money, and afterward he emancipated him, then according to the letter of the law the slave bears no responsibility for the debt. However, for the betterment of the world, his master is forced to make him a freeman, and the slave writes a promissory note for his value to pay the debt to the creditor. Rabban Shimon ben Gamliel says: He does not write a promissory note; he only emancipates the slave.
עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ, אִם לְשׁוּם עֶבֶד, יִשְׁתַּעְבֵּד. אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתִיקִי לַאֲחֵרִים וְשִׁחְרְרוֹ, שׁוּרַת הַדִּין, אֵין הָעֶבֶד חַיָּב כְּלוּם. אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר:
ד׳
ברטנורא

עבד שנשבה ופדאוהו – Other Israelites [redeemed him] after his master had despaired of recovering him [of getting him back from captivity].

אם לשום עבד ישתעבד – to his second master.

לשום בן חורין לא ישתעבד – No to his first master nor to his second master. Not to his second master, that behold for the sake of become a free person, he would be redeemed; not to his first master either so that everyone would subject himself to the army and remove himself from his master.

אפותיקי – Here you would stand. From this, you will collect your lien and not from another place.

ושחררו – his first master

שורת הדין אין העבד חייב כלום – to his second master, for the manumission that the first master freed him removes him from enslavement.

אלא מפני תקון העולם – lest his second master would find him in the market and say to him: “you are my servant and cast aspersion on the purity of his children.

כופין את רבו – The second [master], and make him (i.e., the slave) a free man. And the slave should write a document of liability regarding his worth, that is to say, according to what he would be worth to be sold in the marketplace, not according to the liability if the liability was greater than his monetary worth.

רשב"ג אמר אין העבד כותב – [the slave does not write] a document of liability, for he is not liable for anything., but the first master who damaged his servitude, he is the one who must pay his worth, for the one who damages the servitude of his fellow is liable and the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel.

עבד שנשבה ופדאוהו. ישראלים אחרים לאחר שנתיאש רבו ממנו:

אם לשום עבד ישתעבד. לרבו שני:

לשום בן חורין לא ישתעבד. לא לרבו ראשון, ולא לרבו שני. לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה. לרבו ראשון לא, דלמא ממנעי ולא פרקי:

רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד. לרבו ראשון. שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו:

אפותיקי. פה תהא קאי. מזה תגבה חובך ולא ממקום אחר:

ושחררו. רבו ראשון:

שורת הדין אין העבד חייב כלום. לרבו שני. שהשחרור ששחררו רבו ראשון מפקיעו מידי שעבוד:

אלא מפני תקון העולם. שמא ימצאנו רבו שני בשוק ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו:

כופין את רבו. שני, ועושהו בן חורין. וכותב לו העבד שט״ח על דמיו, כלומר כפי מה שהוא שוה לימכר בשוק, לא כפי החוב אם היה החוב יתר על דמיו:

רשב״ג אמר אין העבד כותב. שטר חוב, שהוא אינו חייב כלום. אלא רבו ראשון שהזיק שעבודו של זה, הוא שצריך לשלם לו דמיו, שהמזיק שעבודו של חברו חייב. והלכה כרשב״ג:

משנה ב

Mishnayos Gittin Perek 4 Mishnah 5

גיטין פרק ד׳ משנה ה׳

5
In the case of one who is a half-slave half-freeman because only one of his two owners emancipated him, he serves his master one day and serves himself one day; this is the statement of Beit Hillel. Beit Shammai say: Through such an arrangement you have remedied his master, as his master loses nothing through this. However, you have not remedied the slave himself, as the slave himself remains in an unsustainable situation. It is not possible for him to marry a maidservant because he is already a half-freeman, as it is prohibited for a freeman to marry a maidservant. It is also not possible for him to marry a free woman, as he is still a half-slave. If you say he should be idle and not marry, but isn’t it true that the world was created only for procreation, as it is stated: “He did not create it to be a waste; He formed it to be inhabited” (Isaiah 45:18)? Rather, for the betterment of the world his master is forced to make him a freeman, and the slave writes a promissory note accepting his responsibility to pay half his value to his master. And Beit Hillel ultimately retracted their opinion, to rule in accordance with the statement of Beit Shammai, that a half-slave must be set free.
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין, עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם. לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין. בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עָבֶד. יִבָּטֵל, וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וְלִרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה) לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי:
ה׳
ברטנורא

מי שחציו עבד וחציו בן חורין – such as a slave of two partners, who was freed by one of them. Alternatively, his master received from him half of his financial worth, and freed that half on account of those funds.

תקנתם את רבו – who is not lacking for anything

לישא שפחה אינו יכול – because of the side of “freedom” within him.

בת חורין אינו יכול – because of the side of enslavement within him.

כופין את רבו ועושהו בן חורין – And the same law applies if he was the slave of one-hundred partners and one of them freed him; we force all of them to free him.

מי שחציו עבד וחציו בן חורין. כגון עבד של ב׳ שותפים ושחררו אחד מהם. א״נ שקבל רבו ממנו חצי דמיו ושחרר חציו באותם הדמים:

תקנתם את רבו. שאינו חסר כלום:

לישא שפחה אינו יכול. מפני צד חירות שבו:

בת חורין אינו יכול. מפני צד עבדות שבו:

כופין את רבו ועושהו בן חורין. וה״ה אם היה עבד של מאה שותפין ואחד מהם שחררו, שכופין את כלם לשחררו:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר