המשנה היומית של היום
גיטין ה׳:ה׳ - ה׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, June 25, 2024 is גיטין ה׳:ה׳ - ה׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Gittin Perek 5 Mishnah 5
גיטין פרק ה׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Gittin Perek 5 Mishnah 6
גיטין פרק ה׳ משנה ו׳
ברטנורא
לא היה סקריקון – a murdering heathen, that is do say, that they did not adjudicate the law concerning the purchase of confiscated property (see Talmud Gittin 55b) to say that whomever purchases Jewish land from a murdering heathen, will be liable to adjudicate with the owners.
משעת הרוגי מלחמה – At the time when the decree was difficult for the Jews [that they would be] killed during warfare, for a person who buys from him at that time, his purchase is valid, and there was no need to adjudicate with an Israelite who owns the land, since as a result of unavoidable compulsion where an Israelite would complete a sale to the heathen murderers, and we hold (Talmud Bava Batra 47b): “If a person consents to sell something through fear of physical violence (literally, “if they hang him and he sells”), the sale is valid.
אבל מהרוגי המלחמה ואילך – when there was no decree to be killed, they adjudicated the law concerning the purchase of confiscated propery, to say that when he purchases it from him, they should do a judgment with the owners as it is explained in the Mishnah.
מקחו בטל – for as we say that he did it out of fear.
לקח מן האיש – land that is designated for his wife’s Ketubah.
מקחו בטל – for she said that I did it only to gratify my husband (but did not mean to sell – see Talmud Ketubot 95a).
נותן לבעלים רביע – that they estimated, for the heathen murderers which it had come into his hand without paying for it, he bought [the confiscated field] for one-fourth less than its real value.
לא היה סקריקון. נכרי רוצח. כלומר לא דנו דין סקריקון, לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד הנכרי רוצח, יהיה חייב לדון עם הבעלים:
בשעת הרוגי המלחמה. בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה. שהלוקח ממנו באותה שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם הישראל בעל הקרקע, משום דאגב אונסיה דישראל הוה גמר ומקנה לסיקריקון. וקיי״ל [ב״ב מז:] תלוהו וזבין זביניה זביני:
אבל מהרוגי המלחמה ואילך. שלא היתה הגזירה ליהרג, דנו דין סקריקון, לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים. כמו שמפורש במשנה:
מקחו בטל. דאמרינן מיראה עבד:
לקח מן האיש. קרקע המיוחד לכתובת אשתו:
מקחו בטל. דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:
נותן לבעלים רביע. ששיערו, דסיקריקון מתוך שבחנם בא לידו מוזיל גביה רבעא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
על החרשת שהשיאה אביה – and even though she is a completely married woman, for her father had received her betrothal when she was a child/minor, even so she goes free with a Jewish bill of divorce and receives her Jewish bill of divorce while she is deaf-mute; and even though she lacks “knowledge,” since a woman is divorced against her will, therefore, we don’t require “knowledge.”
וכל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן – and she is an orphan, and her marriage is not valid other than according to the Rabbis.
שאוכלת בתרומה – according to the Rabbis, for we do not make the decree that [eating] Terumah/heave-offering according to the Rabbis is like [eating] Terumah of the Torah-law.
מריש – beam
בירה – a large house
מפני תקנת השבים – for it you require him [i.e., the thief] to take down (literally, “exterminate”) his home (or an entire group of buildings) and return the [stolen] beam itself (see Talmud Gittin 47a), he would be prevented from repenting.
שלא נודעה לרבים – that t was stolen
שהיא מכפרת – and there is no need to bring another.
מפני תקון מזבח – so that the Kohanim will not be sad that they unconsecrated meat that was slaughtered in the Temple courtyard, and it would lead to the altar being void, that they were prevented from performing the Temple ritual.
על החרשת שהשיאה אביה. ואע״ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קבל אביה קדושיה כשהיא קטנה, אפ״ה יוצאה בגט, ומקבלת את גטה כשהיא חרשת, ואע״ג דלית בה דעתא, דאשה מתגרשת בעל כרחה, הלכך לא בעינן דעתה:
ועל קטנה בת ישראל. שנשאת לכהן. והיא יתומה, דלא הוי נשואים אלא מדרבנן:
שאוכלת בתרומה. דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:
מריש. קורה:
בירה. בית גדול:
מפני תקנת השבים. שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה:
שלא נודעה לרבים. שהיא גזולה:
שהיא מכפרת. ואין צריך להביא אחרת:
מפני תקון מזבח. שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה: