המשנה היומית של היום
Keilim 13:2 - 13:3
The Mishnah Yomi for Wednesday, June 24, 2026 is Keilim 13:2 - 13:3
משנה א
Mishnayos Keilim Perek 13 Mishnah 2
כלים פרק י"ג משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Keilim Perek 13 Mishnah 3
כלים פרק י"ג משנה ג׳
ברטנורא
חרחור (coulter, inserted into the horizontal pole/מרדע in front of the ploughshare/דרבן ) – a vessel made like a hoe that we dig up the ground, and its iron is more pointed/sharp to sever the roots so that it will not detain the plough.
שינטל רובו – most of the iron or most of the steel-coating of the cutting tools/steel-edge.
מקופו (the eye of the coulter for the insertion of the horizontal pole) – a hole in which they insert the handle/helve like [Talmud Berakhot 55b]: “the hole of the needle.”
טהור – for further it is not appropriate for work since one is not able to bring in a handle.
קרדום (hatchet) – that is pointed/sharp and cuts from its two sides. The one side is wide and carpenters use it and it is called its cutting edge. The Aramaic translation of the strigil is called its cutting edge. But the second side is short and it is called that part of the spade (or shovel) that is used for chopping, because it is on that side that homeowners cut/split wood. And in the Gemara in Tractate Betza [folio 31b] it calls the wide side its broadside of a double tool. But the short side is called the thin and pointed side of the double tool [of the hatchet used for splitting].
חרחור. כלי עשוי כמין מרה שחופרים בו את הקרקע, וברזל שלו מחודד טפי לחתוך בו השרשים שלא יעכבו את המחרישה:
שינטל רובו. רוב הברזל או רוב חיסומו:
מקופו. חור שמכניס בו הקתא. כמו [ברכות נ״ה] קופא דמחטא:
טהור. דתו לא חזי למלאכה כיון שאין יכול להכניס בו בית יד:
קרדום. מחודד וחותך משני צדדיו. הצד האחד רחב ומשתמשין בו הנגרים וקרוי עשפו, תרגום מחרשתו עשפיה. והצד השני קצר וקרוי בית בקעו לפי שבאותו צד בעלי בתים מבקעים עצים. ובגמרא במסכת ביצה [דף ל״א] קורא לצד הרחב נקבות שלו, ולצד הקצר זכרות שלו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
קוליגריפון (name of a batter’s tool resembling the stylus with one pointed end to pick up the bread called, “the tooth” and one flat and broad end to scrape the ashes out) – a utensil that at its one head is like teeth that we insert in bread or in meat when we remove it from the oven, And with the other head, we scrape out the coals and ashes from the oven.
ניטלה כפה (that has lost is palm – the flat and broad end – is susceptible to uncleanness on account of its tooth) – the wide side that is made like a spoon that that we scrape the ashes out with it.
טמאה – because the second head that has in it teeth that are appropriate for their use.
מכחול (a painting staff the spoon-shaped side of which is broken off) – its one head is pointed/sharp like a kind of thin and pointed side of a double tool to paint the eye with, and the other head is wide to clean the ear with it.
מכתב (stylus/writing tool) – one head is pointed/sharp to write on a notebook of wax and the other head is thick and smooth to erase/rub out the writing that is engraved in the way and to smoothen it, in order that it would appropriate to return and to write once again on it.
זומלסטרא (soup-ladle – with a spoon on one side and a fork on the other) – one head is a spoon, made to receive the filth/smell from the pot and to remove it and the other head is a kind of fork to bring out the meat.
וכן השן של מעדר (the tooth of the mattock/share of the plough) – at its one head they turn over the soil and at the other head the attach the vessel of the plough one with the other.
שיעור כולן – if the one head was removed that it is necessary that there would remain of the second head in order to be the measurement of the handle that it would be appropriate to do the work.
קוליגריפון. כלי שבראשו האחד כמין שינים שתוחבין בפת או בבשר ומוציאין אותו מן התנור, ובראשו האחר גורפין בו גחלים ואפר מן התנור:
ניטלה כפה. הצד הרחב העשוי ככף שגורפין בו האפר:
טמאה. מפני הראש השני שיש בו השינים שראויין לתשמישן:
מכחול. ראשו אחד חד כעין זכרות לכחול בו את העין, וראשו האחר רחב לנקות בו את האוזן:
מכתב. ראשו אחד חד כמחט לכתוב על פנקס של שעוה, וראשו האחר עב וחלק למחוק בו הכתב החקוק בשעוה ולהחליקה, כדי שיהא ראוי לחזור ולכתוב בו:
זומלסטרא. ראשו אחד כף עשוי לקבל את הזוהמא מן הקדרה ולהעבירה, וראשו האחר כעין מזלג להעלות הבשר:
וכן השן של מעדר. בראשו אחד הופכים את הקרקע, ובראשו אחר מחברים כלי המחרישה זה עם זה:
שיעור כולן. אם ניטל הראש האחד שצריך שישאר בראש השני כדי שיעור בית אחיזה שיהיה ראוי לעשות מלאכתו: