המשנה היומית של היום
בבא קמא ב׳:ה׳ - ב׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Monday, August 12, 2024 is בבא קמא ב׳:ה׳ - ב׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Bava Kamma Perek 2 Mishnah 5
בבא קמא פרק ב׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Bava Kamma Perek 2 Mishnah 6
בבא קמא פרק ב׳ משנה ו׳
ברטנורא
בין ער בין ישן – if he was sleeping and another [person] came and slept at his side, and he second damaged the first, he is liable, but if he first [person] damaged the second, he is exempt [from punishment]. But if they slept together, each one of them who caused damage to his fellow is liable, because of them are considered as forewarned regarding each other.
סימא את עין חבירו – even inadvertently, he is liable for damages, but not for four things (see Talmud Bava Kamma 26a-b), for [the Torah] does not declare him liable for four things other than wanton action, or something close to wanton action.
בין ער בין ישן. אם היה ישן ובא אחר וישן בצדו, והזיק שני לראשון, חייב. ואם הזיק ראשון לשני, פטור. ואם שכבו יחד, כל אחד מהם שהזיק את חברו חייב. לפי ששניהם מועדים זה לזה:
סימא את עין חברו. אפילו בשוגג חייב בנזק. אבל לא בארבעה דברים, דלא מחייב בארבעה דברים אלא מזיד, או קרוב למזיד:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
נגח נגף [וכו'] – all of them are derivatives of the horn.
דיו לבא מן הדין להיות כנדון – the “horn” in the domain of the one who suffered damages that you bring from the law of the “horn” in the public domain, and as you have said regarding the horn which [the Rabbis] were stringent about it in the public domain, does it not follow logically that we should be strict with it in the domain of the one who supported the damages. It is sufficient that it (i.e., the inferred law) should be like that of the premise, like the horn in the public domain, and not be liable in the domain of the one who suffered damages other than one-half damages just as he is liable in the private domain.
אני לא אדון קרן מקרן – as we stated above, but rather the “horn” from the “foot.” The place where he was stringent upon him with the “tooth” and the “foot” does it not follow logically that we should be stringent with the “horn?”
דיו לבא מן הדין – for finally, if it is not the “horn” in the public domain, you will not find a side for an a-minori/a-majori. And Rabbi Tarfon, although that in general, he holds that it is enough for it is from the Torah as it is written (Numbers 12:14): “Would she not bear her shame for seven days?” All the more so for God’s presence for fourteen days, but it is enough if the inferred law be as strict as the premise, therefore, “she should be shut out of the camp for seven days” (Numbers 12:14) and no more than that. Nevertheless, here, he does not hold that it is enough for Rabbi Tarfon holds that when we state that it is enough where he didn’t refute an a-minori/a-majori such as there (i.e., Numbers 12:14) of the seven days of God’s Divine presence is not written [in the Biblical verse], the Kal V’Homer brings fourteen. The “it is enough” comes to exclude seven and to establish seven since it mentions this Kal V’Homer for these seven that has been established and it doesn’t refute it completely. But here, the half-damages are written, whether for the public domain or whether in the courtyard of the one who suffered damages, and the Kal V’aHomer comes and brings another one-half damage and makes it full damages. If he had expounded on the “it is enough” and you established ait as high-damages as at the beginning, I would raise to him the objection of the Kal V’Homer and not benefit from it at all. But the Rabbis hold that even where they raise the objection of the Kal V’Homer, we state it as “it is enough” and the Halakha is according to the Sages.
נגח נגף וכו׳ כולן תולדות קרן הן:
דיו לבא מן הדין להיות כנדון. קרן ברשות הניזק שאתה מביא מדין קרן ברה״ר. דקאמרת קרן שהחמיר עליה ברה״ר אינו דין שנחמיר עליה ברשות הניזק. דיו להיות כנדון, כקרן ברה״ר, ולא יהיה חייב ברשות הניזק אלא חצי נזק כמו שהוא חייב ברה״ר:
אני לא אדון קרן מקרן. כדאמרן לעיל, אלא קרן מרגל. מקום שהחמיר עליו בשן ורגל אינו דין שנחמיר בקרן:
דיו לבא מן הדין. דסוף סוף אי לאו קרן ברשות הרבים לא משכחת צד קל וחומר. ורבי טרפון אע״ג דבעלמא אית ליה דיו, דמדאורייתא הוא, דכתיב (במדבר י״ב:י״ד) הלא תכלם שבעת ימים, קל וחומר לשכינה י״ד יום, אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון, הלכך תסגר שבעת ימים ותו לא. מ״מ הכא לית ליה דיו, דסבירא ליה לר׳ טרפון דכי אמרינן דיו היכא דלא מפריך קל וחומר, כגון התם דשבעת ימים דשכינה לא כתיבי, אתא קל וחומר אייתי ארביסר, אתא דיו אפיק שבעה, ואוקי שבעה, אשתכח דאהני קל וחומר להני שבעה דאוקימנא ולא אפריך לגמרי. אבל הכא חצי נזק כתיב בין ברה״ר בין בחצר הניזק, ואתא קל וחומר ואייתי חצי נזק אחרינא ונעשה נזק שלם, אי דרשת דיו ותוקמיה אחצי נזק כדמעיקרא, אפריך ליה קל וחומר ולא אהני ולא מידי. ורבנן סברי דאפילו היכא דמפריך קל וחומר אמרינן דיו. והלכה כחכמים: