המשנה היומית של היום
Keilim 15:2 - 15:3
The Mishnah Yomi for Thursday, July 2, 2026 is Keilim 15:2 - 15:3
משנה א
Mishnayos Keilim Perek 15 Mishnah 2
כלים פרק ט"ו משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Keilim Perek 15 Mishnah 3
כלים פרק ט"ו משנה ג׳
ברטנורא
ים נפה (receiver of flour at sifting or in the mill) – a woven curtain from the gate to remove the clean fine flour from the bran flour. But because there is surrounding the curtain a crown of a tall board, it is called a ים/a receiver of flour at sifting, like there is dry land surrounding the sea.
של סלתים – they sift the fine flour.
גודלת (sieve-like receptacle of the hair-dresser) – the woman who dresses and ties the women’s hair.
מפני שהבנות – the young women who have their heads dressed they place them within the receiver of flour at sifting or in the mill, to receive what might fall from their heads from the sandy matter in grain and the tangles and scabs of the head formed through uncleanliness. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
ים נפה. יריעה ארוגה משער להוציא את הסולת נקי מן הסובין. ולפי שיש סביב היריעה זר של לוח גבוה, נקרא ים, כמו שיש סביב הים יבשה:
של סלתים. בוררים הסולת:
גודלת. האשה שגודלת וקושרת שער הנשים:
מפני שהבנות. הנערות בשעה שגודלות ראשן מושיבות אותן בתוך ים נפה, לקבל שם מה שיפול מראשן מן העפרורית וערבוביתא דרישא. והלכה כר׳ יהודה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
ארובות של נחתומים (long ranging boards used by the bakers) – boards that the bakers arrange the bread upon. And there are books that have the reading עריבות/troughs.
טמאות – because they are made in the shape of a vessel, and even though they are flat wooden vessels, they are ritually impure from the words of the Scribes.
ושל בעלי בתים טהורות – that they don’t have the shape of a vessel.
סרקן (painted/colored them red) – beautify them with red paint, and it is ששר/red paint, vermillion in the language of Scripture, and "משוח בששר"/painted with vermillion (Jeremiah 22:14). In Arabic it is ZANGPOR and in the foreign language it is MINIV.
כרכמן – colored them saffron.
דף של נחתונים (baker’s board) – a metal board, for if it were a wooden board, plain wooden boards are not susceptible to receive ritual impurity. But even though they are impure according to the Rabbis, when it is affixed on the wall, it is ritually pure according to the words of all.
ר' אליעזר מטהר – but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
סרוד (frame) it is סרידה/the coarse web or matting/stuffed matting used for stoppers of stoves as is taught in the Mishnah above (see Tractate Kelim, Chapter 8, Mishnah 3, Chapter 9, Mishnah 7 and Chapter 10, Mishnah 7) in several places, and it is a small trough that the bakers use, as it we translate in Aramaic for "את בגדי השרד" /”the service/plaited vestments”(Exodus 31:10) ית לבושי שימושא/the clothing that is used in service/ministration.
גיפפו (to attach a rim) – he made for him a rim around it. It is the Aramaic translation of ויחבק וגפיף/to embrace/surround.
אם התקינו – for the frame of house-owners.
להיות קורץ עליו – that is to say, to make an incision of the dough on it. It is the language of (Job 33:6): “I too was nipped from clay.”
טמא – for Rabbi Shimon holds because just as the frame of the baker is ritually impure that they nip upon it the dough and cast upon it from that which is nipped to the oven, also of those belonging to house-owners, if they arranged it so that he would be separating upon it the dough and to carry up on it from that which is nipped to the oven, it would be ritually impure. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
ארובות של נחתומים. לוחות שהנחתומים עורכים עליהן את הלחם. ואית ספרים דגרסי עריבות:
טמאות. לפי שעשויין בצורת כלי. ואע״ג דפשוטי כלי עץ נינהו, טמאות מדברי סופרים:
של בעלי בתים טהורות. שאין עליהן צורת כלי:
סרקן. יפן בסריקון. והוא ששר בלשון מקרא. ומשוח בששר (ירמיהו כ״ב:י״ד). בערבי זנגפו״ר. ובלע״ז מיני״ו:
כרכמן. צבען בכרכום:
דף של נחתומין. דף של מתכת. דאילו דף של עץ, פשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה. ואע״ג דטמא מדרבנן, כשקבעו בכותל טהור לדברי הכל:
ר׳ אליעזר מטהר. ואין הלכה כר׳ אליעזר:
סרוד. היא סרידא דתנן לעיל בכמה דוכתי. והיא עריבה קטנה שהנחתום משתמש בה. כדמתרגמינן את בגדי השרד (שמות ל״א:י׳) ית לבושי שימושא:
גיפפו. עשה לו מסגרת סביב. תרגום ויחבק, וגפיף:
אם התקינו. לסרוד של בעלי בתים:
להיות קורץ עליו. כלומר לחתוך עליו הבצק. לשון מחומר קורצתי (איוב ל״ג):
טמא. דסבירא ליה לר׳ שמעון, מפני מה סרוד של נחתומים טמא, מפני שקורץ עליו את הבצק ומוליך עליו מקרצות לתנור, ושל בעלי בתים נמי אם התקינו להיות קורץ עליו את הבצק ולהוליך עליו מקרצות לתנור, טמא. ואין הלכה כר״ש: