המשנה היומית של היום
גיטין ג׳:ו׳ - ג׳:ז׳
The Mishnah Yomi for Thursday, July 4, 2019 is גיטין ג׳:ו׳ - ג׳:ז׳
משנה א
Mishnayos Gittin Perek 3 Mishnah 6
גיטין פרק ג׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Gittin Perek 3 Mishnah 7
גיטין פרק ג׳ משנה ז׳
ברטנורא
להיות מפריש עליהן מחלקן – When he separates out the Terumah/heave-offering (which goes to the Kohen) , he should [first] sell it, he should detain the money to himself on account of his own obligation that he has towards the Kohen/priest. And the first tithe and second tithe he should withhold [them] and eat it for the obligation that he has towards the Levite and the poor, but he (the Levite) separates out from the first tithe [that he has received] the heave-offering (of one-tenth) [that he is required to give to the Kohen/priest]. But if he is accustomed to give his heave-offerings and tithes to this particular Kohen or particular Levite or the poor person who lent to them, he does not need to transfer to them their tithes and heave-offerings through another person, but he takes them for himself immediately after he has separated them out. But if he was accustomed to give his heave-offerings and tithes to others, he may not withhold them through his obligation, until he takes possession of them through another [Kohen or Levite] first and thereafter he should go back and take them as part of his obligatory [gift].
צריך ליטול רשות מן היורשים – That inherited from them property that had been mortgaged to a creditor, he must take permission from them if they want to repay this loan through these heave-offerings and tithes [that they have received], lest they wish to take their [priestly/Levitical] gifts and to repay their hereditary loans from another place.
להיות מפריש עליהן מחלקן. כשיפריש התרומה ימכרנה ויעכב הדמים לעצמו בשביל חובו שיש לו על הכהן. ומעשר ראשון ומעשר עני יעכב ויאכל בשביל החוב שיש לו על הלוי ועל העני. אלא שמפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר לכהן. ואם הוא רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לזה הכהן או הלוי או העני שהלוה להן, אין צריך לזכות להם מעשרותיו ותרומותיו על יד אחר, אלא לוקחן לעצמו מיד אחר שיפרישם. אבל אם רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לאחרים, אינו יכול לעכבן בחובו, עד שיזכה להם ע״י אחר תחילה, ואח״כ יחזור ויטלם בחובו:
צריך ליטול רשות מן היורשים. שירשו מהם קרקע משועבדת לבעל חוב, צריך ליטול מהם רשות אם רוצים לפרוע חוב זה מתרומות ומעשרות הללו, דשמא רוצים הם ליקח מתנותיהן ולפרוע חוב מורישם ממקום אחר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
עושה בית דין – [the court appoints] an agent and sends him
שליח בית דין אני – without further qualification, the Jewish court did this validating him, and the second agent appoints a third agent, [and so-on-and-so-forth] until [the] one-hundred[th agent], and all of them are [appointed] in the Jewish court, since it is taught in our Mishnah, “the last agent [does not have to say, ‘it was written in my presence and signed in my presence’]” but only says that “I am the agent of the [Jewish] court.”
עושה ב״ד. שליח, ומשלחו:
שליח ב״ד אני. ומסתמא ב״ד עשו הדבר בהכשרו. ושליח שני ממנה שליח שלישי עד מאה, וכולן בב״ד, מדתנן במתניתין אין השליח האחרון כו׳ אלא אומר שליח ב״ד אני: