המשנה היומית של היום
Keilim 24:15 - 24:16
The Mishnah Yomi for Saturday, August 15, 2026 is Keilim 24:15 - 24:16
משנה א
Mishnayos Keilim Perek 24 Mishnah 15
כלים פרק כ"ד משנה ט"ו
משנה ב
Mishnayos Keilim Perek 24 Mishnah 16
כלים פרק כ"ד משנה ט"ז
ברטנורא
סבכות (head-nets) – a cap that women carry on their heads, made similar to a netting that has in it thin incisions.
של ילדה – that is appropriate for sitting, and therefore is ritually impure through treading.
ושל זקנה – her actions prove upon her that it is not fit for sitting. But in the Tosefta (Tractate Kelim Bava Batra, Chapaer 2, Halakha 10 – which teaches the reverse) it is taught that of an old woman it is susceptible for uncleanness from treading (as opposed to uncleanness from contact with a corpse), that she does not strict/particular about it and sometimes she sits upon it. But that of a young girl who is strict/particular about her vessels, does not sit upon it, and therefore it is susceptible to the impurity of contact with corpse uncleanness.
ושל יוצאות החוץ (that of a whore) – a kerchief that women put on their heads when they go outside. But thee are those who explain/interpret "יוצאות חוץ"/as a whole. It is the Aramaic translation of a whore, a female prostitute, meaning to say, the head-dress of whores.
טהורות – because they are not considered a vessel. Another explanation. Head-dresses that were torn and most of the hair of woman extends outward, for they do not hold the majority of the hair of woman’s head.
סבכות. כיפה שנושאות הנשים על ראשן, עשויה כעין רשת שיש בה נקבים דקין:
של ילדה. ראוי לישיבה, ולכך טמאה מדרס:
של זקנה. מעשיה מוכיחים עליה שאינה ראויה לישיבה. ובתוספתא תניא, של זקנה טמאה מדרס, שאינה מקפדת עליה ופעמים יושבת עליה. ושל ילדה שמקפדת על כליה, אינה יושבת עליה, ולכך טמאה טמא מת:
ושל יוצאות החוץ. סודר שנותנות הנשים על ראשן כשיוצאות לחוץ. ויש מפרשים, יוצאות החוץ, תרגום זונה נפקת ברא, כלומר סבכות של זונות:
טהורות. לפי שאינן חשובות כלי. פירוש אחר, סבכות שנקרעו ורוב שער האשה יוצא לחוץ, שאינן מקבלות רוב שער ראשה של אשה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
פרקלינין (greaves/leggings) – in the form of a hand made of leather that they carry the hunted birds when they catch the bid in their hands, that they call ASHTOR and ASHPAROIR. And with it they go out to hunt wild animals or birds.
טמא מדרס – because he leans upon it.
ושל חגבים (and that of locust catchers) – those who go to hunt locusts and place them in it.
ושל קוצים – to collect thorns. But there those who have the reading of “summer fruit,” that the summer fruit had dried, such as those who make dried figs and raisons in the field.
פרקלינין. צורת יד של עור שנושאים ציידי עופות כשתופסים בידיהן העוף, שקורין אשטו״ר ואשפרוי״ר, ובו יוצאים לצוד חיה או עוף:
טמא מדרס. לפי שנשען עליו:
ושל חגבים. ההולכים לצוד חגבים ונותנים אותם בו:
ושל קוצים. ללקט קוצים. ואית דגרסי של קייצים, המייבשים פירות הקיץ, כגון העושים גרוגרות וצמוקים בשדה: