Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

כתובות ה׳:ח׳ - ה׳:ט׳

The Mishnah Yomi for Saturday, November 30, 2019 is כתובות ה׳:ח׳ - ה׳:ט׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Kesuvos Perek 5 Mishnah 8

כתובות פרק ה׳ משנה ח׳

8
If someone feeds his wife by means of a third party serving as a trustee, while the husband himself is not living with her for some reason, he may not give her less than two kav of wheat or four kav of barley a week for her sustenance. Rabbi Yosei said: Only Rabbi Yishmael, who was near Edom, allotted her barley. And he must give her half a kav of legumes, and half a log of oil, and a kav of dried figs or the weight of a maneh of fig cakes. And if he does not have these fruits, he must apportion for her a corresponding amount of fruit from elsewhere. And he must give her a bed, a soft mat, and a hard mat. And he must give her a cap for her head, and a belt for her waist, and new shoes from Festival to Festival, i.e., he must buy her new shoes each Festival. And he must purchase garments for her with a value of fifty dinars from year to year. The mishna comments: And he may not give her new clothes, which tend to be thick and warm, in the summer, nor worn garments in the rainy season, as these are too thin and she will be cold. Rather, he should give her clothes at a value of fifty dinars in the rainy season, and she covers herself with these same worn garments in the summer as well. And the leftover, worn clothes belong to her.
הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ, לֹא יִפְחֹת לָהּ מִשְּׁנֵי קַבִּין חִטִּין, אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּין שְׂעוֹרִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם. וְנוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִטְנִית וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן, וְקַב גְּרוֹגָרוֹת, אוֹ מָנֶה דְבֵלָה. וְאִם אֵין לוֹ, פּוֹסֵק לְעֻמָּתָן פֵּרוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר. וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת. וְנוֹתֵן לָהּ כִּפָּה לְרֹאשָׁהּ, וַחֲגוֹר לְמָתְנֶיהָ, וּמִנְעָלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד, וְכֵלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ, לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלֹא שְׁחָקִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהִיא מִתְכַּסָּה בִבְלָאוֹתֵיהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה, וְהַשְּׁחָקִים שֶׁלָּהּ:
ח׳
ברטנורא

המשרה את אשתו על יד שליש – he gives her support through an administrator and does not eat with him (II Kings 6:23): “And he prepared a lavish feast for them [and, after they had eaten and drunk, he let them go, and they returned to their master. And the Aramean bands stopped invading the Land of Israel];” service.

לא יפחות לה – in a week.

לא פסק לה שעורים – double from the wheat, but Rabbi Yishmael, who was near Edom where the barley was the worst.

דבילה – figs that were tread in a circule and sold by wheat and not by measure.

מפץ – softer than a matting.

כפה – one veil.

ומנעלים ממועד למועד – new shoes for each of the Three Pilgrimage Festivals.

חדשים – hard for her during the months of sunlight (i.e. heat) because they are hot, and nice for her in the rainy days.

והשחקים שלה – even when he purchases her new ones because she covers herself with them during the days of her menstruation.

המשרה את אשתו על ידי שליש. שנותן מזונותיה על ידי אפוטרופוס ואינה אוכלת עמו. תרגום ויכרה להם כרה גדולה (מלכים ב ו׳:כ״ג,), שירותא:

לא יפחות לה. בשבוע:

לא פסק לה שעורים. כפלים מן החטים, אלא ר׳ ישמעאל שהיה סמוך לאדום ששם השעורים רעות ביותר:

דבילה. תאנים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל ולא במדה:

מפץ. רך ממחצלת:

כיפה. צעיף אחד:

ומנעלים ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:

חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים, ויפים לה בימות הגשמים:

והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים, מפני שמתכסה בהן בימי נדתה:

משנה ב

Mishnayos Kesuvos Perek 5 Mishnah 9

כתובות פרק ה׳ משנה ט׳

9
In addition to the above, he must give her another silver ma’a coin for the rest of her needs. And she eats with him from Shabbat evening to Shabbat evening. Although he may provide for her sustenance via a third party throughout the week, on Shabbat evening she has the right to eat together with him. And if he does not give her a silver ma’a coin for her needs, her earnings belong to her. And what is the fixed amount that she must earn for him? She must spin wool in the weight of five sela of threads of the warp in Judea, which are equivalent to ten sela according to the measurements of the Galilee, or the weight of ten sela of the threads of the woof, which are easier to prepare, in Judea, which are equivalent to twenty sela according to the measurements used in the Galilee. And if she is nursing at the time, the required amount is reduced from her earnings and is added to the sum she receives for her sustenance. In what case is this statement, i.e., all these amounts and measurements, said? With regard to the poorest of Jews, i.e., these are the minimum requirements. However, in the case of a financially prominent man, all the amounts are increased according to his prominence.
נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ, וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. וּמַה הִיא עוֹשָׂה לוֹ, מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שְׁתִי בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל, אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בַּגָּלִיל. וְאִם הָיְתָה מֵנִיקָה, פּוֹחֲתִים לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּמְכֻבָּד, הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ:
ט׳
ברטנורא

נותן לה מעה כסף – in each week for the needs of small things.

ואוכלת עמו ליל שבת – even though that on all the rest of the days [of the week], he can give her support through a third party if he wants, on Friday night, which is the night of conjugal relations, he is obliged to eat with her.

מעשה ידיה – athe excess of her handiwork, meaning to say, what she does greater than her support/food.

שתי – it is hard to wave double of woof and the weight of Judea is double that of the Galilee.

הכל לפי כבודו – and also according to the custom of the country/province.

נותן לה מעה כסף. בכל שבת לצורך דברים קטנים:

ואוכלת עמו לילי שבת. אע״ג דבכל שאר הימים יכול לתת מזונותיה על ידי שליש אם ירצה, בליל שבת שהוא ליל עונה חייב לאכול עמה:

מעשה ידיה. מותר מעשה ידיה כלומר מה שעושה יותר על מזונותיה:

שתי. קשה לטוות כפלים כשל ערב. ומשקל של יהודה כפלים כשל גליל:

הכל לפי כבודו. וכפי מנהג המדינה נמי:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר