המשנה היומית של היום
כתובות ה׳:ב׳ - ה׳:ג׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, December 3, 2019 is כתובות ה׳:ב׳ - ה׳:ג׳
משנה א
Mishnayos Kesuvos Perek 5 Mishnah 2
כתובות פרק ה׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Kesuvos Perek 5 Mishnah 3
כתובות פרק ה׳ משנה ג׳
ברטנורא
היבם אינו מאכיל בתרומה – while she is a widow waiting for her brother-in-law to marry or reject her, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase [may eat of them],” but this is the purchase of his brother.
עשתה ששה חדשים בפני הבעל – from these twelve months that are fixed for her from when the husband makes a claim upon her.
או אפי' כולן בפני הבעל ואחד בפני ביבם – even though that most is in the presence of the husband, inevitably, he is not liable for her support during his life, and the same law applies also if he had been liable during his lifetime, she did not consume once e died, for the property by purchase bursts open, but rather, if all of it was in the presence of the husband, she would consume anyway during his lifetime.
או כולן בפני היבם – and one does not have to say if all of them were in the presence of the levir.
זו נשנה ראשונה – that when the time arrives, she eats priest’s due/Terumah.
אין האשה אוכלת – for we suspect lest there is found in her a defect and she is found to be a foreigner retroactively that his business transaction had been in error. And regarding the “First Mishnah,” lest they find in her a defect and we don’t take into consideration for there is no reason to fear that she would have her brothers and sisters drink it for he sets aside for a place for her; therefore, they permit her to eat Terumah/priest’s due when the time arrives.
היבם אינו מאכיל בתרומה. בעודה שומרת יבם, דכתיב (ויקרא כ״ב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין אחיו הוא:
עשתה ששה חדשים בפני הבעל. מהנך י״ב חודש הקבועים לה משתבעה הבעל:
או אפילו כולן בפני הבעל ואחד בפני היבם. אף על גב דרובא בפני הבעל, סוף סוף לא נתחייב במזונותיה בחייו. והוא הדין נמי אם נתחייב בחייו לא אכלה משמת, דקנין כספו פקע, אלא דאי כולם בפני הבעל הוה אכלה מיהא בחייו:
או כולן בפני היבם. ואצ״ל אם היו כולן בפני היבם:
זו משנה ראשונה. דמשהגיע זמן אוכלת בתרומה:
אין האשה אוכלת. דחיישינן שמא ימצא בה מום ונמצאת זרה למפרע שהיה מקחו מקח טעות. ולמשנה ראשונה שמא ימצא בה מום לא חיישינן, וליכא למיחש נמי שמא תשקה לאחיה ולאחיותיה דהא מייחד לה דוכתא, הילכך שרי לה לאכול בתרומה משהגיע זמן:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
נותנין לבתולה – the time to bring her into the canopy from the day that the husband demanded her after he betrothed her to warn her on the mattes the Huppah to prepare her ornaments/possessions.
לפרנס עצמה – with her ornaments/possessions for twelve months, as it is written (Genesis 24:55): “Let the maiden remain with us some days;” And what are “days” – a year, as it is written (Leviticus 25:29): “[If a man sells a dwelling house in a walled city, I may be redeemed until a year has elapsed since its sale;] the redemption period shall be a year.”
לפרנס עצמו – the needs of the meal and the Huppah/marriage.
ולאלמנה שלשים יום – who does not trouble [herself] so much with her ornaments because they are already in her hand.
ולא נשאו – for the owners delay and since the Tanna/teacher in the first segment taught about her, the end of the Mishnah also teaches about her.
ואוכלת בתרומה – if he is a Kohen, and she is an Israelite, that from the time that he betrothed her, she consumes the Terumah/Priest’s due from Torah law, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase may eat of them.” And this person who is [the priest’s] property by purchase , but the Rabbis decreed upon an Israelite woman who is betrothed to a Kohen should not consume Terumah as a decree lest he offer her a cup to drink in her father’s house and she will give her some to her brothers and her sisters, and when the time arrives and she hasn’t married, she eats from his food, and does not eat in her father’s house, other than if her husband who is a Kohen designates a place and feeds her there, but there is no further decree lest she provide drink from a cup of Terumah to her brothers or to her sisters.
ר' עקיבא אומר מחצה חולין – to eat during her impurity.
נותנין לבתולה. זמן לכנסה לחופה מיום שתבעה הבעל לאחר שקידשה להזהירה על עסקי חופה להכין תכשיטיה:
לפרנס עצמה. בתכשיטיה שנים עשר חודש, דכתיב (בראשית כ״ד:נ״ה) תשב הנערה אתנו ימים, ומאי ימים, שנה, דכתיב (ויקרא כ״ד) ימים תהיה גאולתו:
לפרנס עצמו. בצרכי סעודה וחופה:
ולאלמנה שלשים יום. שאינה טורחת כ״כ בתכשיטיה שכבר יש בידה:
ולא נשאו. שהבעלים מעכבים. ואיידי דתנא רישא בדידהי תנא סיפא נמי בדידהי:
ואוכלת בתרומה. ואם כהן הוא והיא ישראלית שמשעה שקידשה אוכלת בתרומה מן התורה, דכתיב (שם כ״ב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין כספו הוא, אלא דרבנן גזור על בת ישראל המאורסת לכהן שלא תאכל בתרומה גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה, וכשהגיע הזמן ולא נישאת שאוכלת משלו אינה אוכלת בבית אביה אלא בעלה כהן מייחד לה מקום ומאכילה שם וליכא למגזר תו שמא תשקה מכוס של תרומה לאחיה ולאחיותיה:
נותנים לה הכל תרומה. אם ירצה. וכשיגיעו ימי טומאתה תמכרנה ותקח חולין:
ר׳ עקיבא אומר מחצה חולין. לאכול בימי טומאתה: