המשנה היומית של היום
כתובות ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Sunday, December 8, 2019 is כתובות ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Kesuvos Perek 4 Mishnah 4
כתובות פרק ד׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Kesuvos Perek 4 Mishnah 5
כתובות פרק ד׳ משנה ה׳
ברטנורא
לעולם היא ברשות האב – if an Israelite woman is betrothed to a Kohen she does not eat Terumah/priest’s due, and even if the time arrived that they established for marriage and she did not get married, as the husband is liable for her sustenance she cannot eat Terumah.
עד שתכנס לחופה – for the sake of marriage that she will be handed over to the domain of the husband.
שלוחי האב – that the agents of the father ra into the agents of the husband and handed her over to re su
לעולם היא ברשות האב. אם בת ישראל מאורסת לכהן היא אינה אוכלת בתרומה, ואפילו הגיע הזמן שקבעו לנשואין ולא נישאת שהבעל חייב במזונותיה אינה אוכלת בתרומה:
עד שתכנס לחופה. לשם נישואין, שתהא מסורה לרשות הבעל:
מסרו שלוחי האב. שפגעו שלוחי האב בשלוחי הבעל ומסרוה להם:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
האב זכאי בבתו – when she is a minor and when she is a young woman (i.e., from age twelve and one-day to twelve and one-half years of age).
בקידושיה בכסף – for the money of her betrothal is his (i.e., the father’s) as it is written concerning the Hebrew maidservant (Exodus 21:11): “she shall go free, without payment,” and we expound, that there is no money to this master, meaning to say to the master who purchased her that she left him gratuitously/for no reason with the signs of young womanhood, but if another master has money and the father appointed him, the money of her betrothal/sanctification is his, eve when she is a young woman until she becomes an adult woman.
בשטר ובביאה – that he receives the betrothal document on her behalf and hands her over for sexual intercourse for the sake of betrothal to whomever he desires, as it is written (Deuteronomy 24:2): “[she leaves his household] and becomes the wife of another man” (Tosafot Yom Tov omits the first part of the Biblical verse); there is an analogy of the word הויות/becomes – to each other just as “money” is one of the הויות/becomes – in the domain of her father, so also the “document” and “sexual intercourse” while she is in the domain of her father.
במציאתה – because of enmity/aversion.
ובמעשה ידיה – as it is written (Exodus 21:7): “When a man sells his daughter as a slave, [she shall not be feed as male slaves are].” Just as a maid servant, her handiwork belongs to her master, also the daughter, her handiwork belongs to her father.
ובהפרת נדריה – as it is written (Numbers 30:17): “[and his daughter] while in her father’s household by reason of her youth.”
ומקבל גיטה – as it is written (Deuteronomy 24;2) “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man.” An analogy is made between [“leaving” to “becoming]; just as the father receives her betrothal while she is a minor and during her period as a young woman, so too he receives her bill of divorcement.
ואינו אוכל פירות בחייה – if land fell to her from the house of the father of her mother, her father cannot consume their fruits during her lifetime other than if she dies and he inherits her.
יתר עליו הבעל – for he takes possession of all of what is taught above that the father retains control, and he consumes the fruits of the property that fell to her in inheritance once she married him.
ובפרקונה – if she is taken captive, he is liable to redeem her.
בקבורתה – The Sages established her burial in place of her inheritance for he inherits her if she dies.
משני חלילים – for a eulogy.
האב זכאי בבתו. בקטנותה ובנערותה:
בקדושיה בכסף. שכסף קדושיה שלו, דכתיב באמה העבריה (שמות כ״א:י״א) ויצאה חנם אין כסף, ודרשינן, אין כסף לאדון זה, כלומר לאדון שקנאה שיצאה מאתו חנם בסימני נערות, אבל יש כסף לאדון אחר, ומנו אב, שכסף קדושיה שלו אפילו כשהיא נערה עד שתבגר:
בשטר ובביאה. שמקבל שטר קדושין עליה ומוסרה לביאה לשם קדושין למי שירצה, דכתיב והיתה, אתקוש הויות להדדי, מה כסף שהוא אחד מן ההויות, ברשות אביה, אך קדושי שטר וביאה ברשות אביה:
במציאתה. משום איבה:
ובמעשה ידיה. דכתיב (שמות כ״א:ז׳) וכי ימכור איש את בתו לאמה, מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה:
ובהפרת נדריה. דכתיב (במדבר ל) בנעוריה בית אביה:
ומקבל גיטה. דכתיב (דבדים כ״ד) ויצאה והיתה, איתקש יציאה להויה, כשם שהאב מקבל קדושיה בקטנותה ונערותה, כך מקבל גיטה:
ואינו אוכל פירות בחייה. אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה, אין אביה אוכל פירותיהן בחייה, אא״כ מתה והוא יורשה:
יתר עליו הבעל. שהוא זוכה בכל השנויים למעלה שהאב וכאי בבתו, ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה משנישאת לו:
ובפרקונה. אם נשבית חייב לפדותה:
בקבורתה. שחכמים תקנו קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה אם מתה:
משני חלילים. להספד: