המשנה היומית של היום
מגילה ד׳:י׳ - מועד קטן א׳:א׳
The Mishnah Yomi for Saturday, March 21, 2020 is מגילה ד׳:י׳ - מועד קטן א׳:א׳
משנה א
Mishnayos Megillah Perek 4 Mishnah 10
מגילה פרק ד׳ משנה י׳
משנה ב
Mishnayos Moed Katan Perek 1 Mishnah 1
מועד קטן פרק א׳ משנה א׳
ברטנורא
משקין בית השלחין – a weary land and thirsty for water. The Aramaic translation of “tired and weary,” is thirstiness and tired.
משקין במועד – for it is a business that cannot be postponed without irretrievable loss is permissible on the Festival (i.e., the Intermediate Days of the Festival). For a field which needs irrigation from the time when one begins to water it, if one does not water it frequently, it immediately becomes lost, as is taught at the end of Mishnah [3 – of this chapter, seeds which have not been watered before the Festival should not be watered on the Festival, for they will not suffer loss, but if they “drank” before the Festival, he should water them during the Festival. And specifically, a bright, shade-less field (i.e., vegetable or grain field) of grain which needs irrigation, we water them on the Festival, but fields which are moist of a tree, it is not permitted on the Festival, for they don’t suffer loss. And in the Seventh Year, it is permitted to water whether it is a field that needs irrigation or whether it is a field sufficiently watered by rain [and not needing irrigation], and because of the Festival alone, our Mishnah took this.
שיצא בתחילה – that goes out now from the start, and we don’t suspect for since it is new, lest its banks overflow and people come to repair them on the Festival and there is great trouble/labor.
שלא יצא בתחלה – when it is sleeping.
אבל לא ממי גשמים – a decree because of water from a swipe well.קילון are water of a deep pit/cistern and in it is collected rain water, and from it there is greater trouble to draw it out.
עוגיות – trenches that they would make in the roots of olives and in the roots of vines in order that they would fill up with water.
משקין בית השלחין. ארץ עיפה וצמאה למים. תרגום עיף ויגע, משלהי ולאי:
משקין במועד. דדבר האבד מותר במועד, ושדה בית השלחין משעה שמתחיל להשקותו אם אינו משקה אותו תדיר מיד נאבד, כדתנן בסוף מתני׳, זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד דלא פסדי, אבל שתו לפני המועד ישקם במועד. ודוקא שדה לבן של תבואה שהוא שלחין משקין במועד, אבל שדה שלחין של אילן לא שרי במועד, דלא פסדי. ובשביעית שרי להשקות בין שדה בית השלחין בין שדה בית הבעל. ובית השלחין, משום מועד בלבד נקט לה:
שיצא בתחלה. שיוצא עכשיו מתחלה. ואין חוששין הואיל וחדש הוא שמא יפלו גדותיו ואתי לתקן במועד ואיכא טרחא
שלא יצא בתחלה. שהוא ישן:
אבל לא ממי גשמים. גזירה משום מי קילון. קילון הם מים של בור עמוק ובו מי גשמים מכונסים, דביה איכא טרחא יתירה לדלות:
עוגיות. חריצים שעושים בעיקרי הזיתים ובעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם – and we are not fearful for the dear ones of David, and this [pragmatically] is that it is not written, Amnon, the son of David, as we need to say further on.
מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם – and we are not fearful for the dear ones of Israel
מעשה עגל השני – from (Exodus 32:21-25): “Moses said to Aaron, [[What did this people do to you that you have brought such great sin upon them?’],” until “Moses saw that the people [were out of control…]” and the verse (Exodus 32:35): “Then the LORD sent a plague upon the people [for what they did with the calf that Aaron made],” all of these are read but are not translated [to Aramaic] because of the honor of Aaron.
ברכת כהנים – which is read but not translated because it has in it (Numbers 6:26): “The LORD bestow His favor (or “lift up His countenance) upon you [and grant you peace!], so that people would not say that the Holy One, blessed be He lifts up His countenance, and they do not know that Israel is appropriate for to lift up one’s countenance/face to them.
מעשה דוד ואמנון – is not read in the Haftarah and is not translated. All of these verses in which it is written in them “Amnon the son of David,” but those in which are stated “Amnon” alone, but we said above that the Episode of Amnon and Tamar is read and translated.
אין מפטירין במרכבה – perhaps we would come to question it and preoccupy [ourselves] with it. [NOTE: We do recite the Haftarah of Ezekiel, Chapter 1 on the first day of Shavuot].
אין מפטירין בהודע את ירושלים – (Ezekiel 16) because of the honor/dignity of Jerusalem; but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם. ולא חיישינן ליקריה דדוד. והוא, דלא כתיב אמנון בן דוד, כדבעינן למימר לקמן:
מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם. ולא חיישינן ליקרא דישראל:
מעשה עגל השני. מן ויאמר משה אל אהרן עד וירא משה את העם וגו׳ ופסוק ויגוף ה׳ את העם, כל אלו נקראים ולא מתרגמין, משום יקרא דאהרן:
ברכת כהנים. נקראים ולא מתרגמין משום דאית ביה ישא ה׳ פניו אליך, שלא יאמרו הקב״ה נושא פנים והן אינן יודעים שכדאי הן ישראל לשאת להם פנים:
מעשה דוד ואמנון. לא נקראים בהפטרה, ולא מיתרגמין, כל אותן פסוקים שכתוב בהם אמנון בן דוד. אבל אותן שנאמר בהן אמנון סתם, הא אמרינן לעיל מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם:
אין מפטירין במרכבה. דלמא אתי לשיולי ולעיוני בה:
ור׳ יהודה מתיר. והלכה כמותו:
אין מפטירין בהודע את ירושלים. (יחזקאל ט״ז:ב׳). משום יקרא דירושלים. ואין הלכה כר׳ אליעזר: