Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מגילה ג׳:ב׳ - ג׳:ג׳

The Mishnah Yomi for Saturday, March 28, 2020 is מגילה ג׳:ב׳ - ג׳:ג׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Megillah Perek 3 Mishnah 2

מגילה פרק ג׳ משנה ב׳

2
They may sell a synagogue only with a stipulation that if the sellers so desire it, the buyers will return it to them; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: They may sell a synagogue with a permanent sale for any usage, except the following four things, which would be an affront to the synagogue’s previous sanctity: For a bathhouse, where people stand undressed; or for a tannery [burseki], due to the foul smell; for immersion, i.e., to be used as a ritual bath, where people also stand undressed; or for a lavatory. Rabbi Yehuda says: They may sell a synagogue for the generic purpose of serving as a courtyard, and then the buyer may then do with it as he wishes, even if that is one of the above four purposes.
אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וּלְבֻרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:
ב׳
ברטנורא

אלא על תנאי – and even that [synagogue] which belongs to the community, it is forbidden for the community to sell it to another community permanently, for it is a manner of disgrace, that is to say, it is not anything in our eyes. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.

ממכר עולם – and even to an individual and even to all of its implements. חוץ מד' דברים – that for those four things he should not sell it (i.e. a bathhouse, tannery, Mikveh and/or a urinal/laundry room – see the next entry).

בית המים – for laundering or alternatively, for urine.

ר"י אומר: מוכרין אותו לשם חצר – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

אלא על תנאי. ואפילו משל רבים לרבים אסור למכור מכירה חלוטה, דדרך בזיון הוא, כלומר אינו בעינינו כלום. ואין הלכה כר״מ:

ממכר עולם. ואפילו ליחיד ואפילו לכל תשמישין חוץ מד׳ דברים דלאותם ד׳ דברים לא ימכור:

בית המים. לכביסה. א״נ למי רגלים:

רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר וכו׳ ואין הלכה כר״י:

משנה ב

Mishnayos Megillah Perek 3 Mishnah 3

מגילה פרק ג׳ משנה ג׳

3
And Rabbi Yehuda said further: A synagogue that fell into ruin still may not be used for a mundane purpose. Therefore, one may not eulogize in it. And nor may one stretch out and repair ropes in it. The wide expanse of the synagogue would have been particularly suitable for this. And nor may one spread animal traps within it. And nor may one spread out produce upon its roof to dry. And nor may one make it into a shortcut. The halakha that a synagogue in disrepair still may not be used for mundane purposes is derived from a verse, as it is stated: “And I will bring desolation to your sanctuaries” (Leviticus 26:31). The fact that the word “sanctuaries” appears after the word “desolation” indicates that their sanctity remains upon them even when they are desolate. However, if grass sprang up of its own accord in the ruined synagogue, although it is not befitting its sanctity, one should not pick it, due to the anguish that it will bring to those who see it. It will remind them of the disrepair of the synagogue and the need to rebuild it.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו), וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם, קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נָפֶשׁ:
ג׳
ברטנורא

ואין מפשילין – to plait and twist, and the same law [applies] for all other forms of work, but the twisting of rope requires space the width of [one’s] hands, and the synagogue is a large house and it is worthy of this and it is its custom.

קפנדריא – to shorten his walk on the way to the synagogue. And the [etymology of] the word קפנדריא/Kapandaria, is (see Talmud Berakhot 62b and Mishnah Berakhot 9:5 and the Bartenura commentary there) “in place of going around the rows of houses, I will enter this one,” that is to say, all the while that I need to go around rows of houses, I will shorten my path and enter on this path.

מפני עגמת נפש – for they remember the days of its building and give heart to [re-]build it if they are able; or, they will request mercy upon it for its reconstruction. Therefore, there is no prohibition other than to pick grass and feed it to cattle or to destroy it [completely], but to pick grass and leave them in their place, it is permitted, and there is grieving of the soul.

ואין מפשילין. גודלים ופותלים. וה״ה לכל שאר מלאכות, אלא שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים, ובהכ״נ בית גדול הוא וראוי לכך והוי אורחיה:

קפנדריא. לקצר הלוכו דרך בית הכנסת. ולשון קפנדריא, אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:

מפני עגמת נפש. שיזכרו ימי בנינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו, או יבקשו עליו רחמים שיחזור. לפיכך אין אסור אלא ללקט עשבים ולהאכיל לבהמה או לאבדם [לגמרי], אבל ללקט ולהניחם במקומם מותר, דאיכא עגמת נפש:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר