המשנה היומית של היום
תענית ד׳:ז׳ - ד׳:ח׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, April 7, 2020 is תענית ד׳:ז׳ - ד׳:ח׳
משנה א
Mishnayos Taanis Perek 4 Mishnah 7
תענית פרק ד׳ משנה ז׳
משנה ב
Mishnayos Taanis Perek 4 Mishnah 8
תענית פרק ד׳ משנה ח׳
ברטנורא
כט"ו באב – for on that [day] ended the deaths of the wilderness in the fortieth year, and on it, was abolished those guards which Jeroboam the son of Nabat had placed who prevented the Israelites from going up [to Jerusalem] on the Festivals. And on that day, those who had died in Betar were given up for burial, and on that day, they stopped cutting down trees [to provide wood] for the wood for the altar in the Temple, for from that day onward, the power of the [summer] sun weakened, and it didn’t have the power to dry the wood from its moistness.
ויום הכפורים – for on the latter {second set] of Tablets were given, and it is the day of pardon and forgiveness.
שאולים – for they were all borrowed , even for the rich women, so as to not embarrass those who lacked [funds to purchase them].
טעונים טבילה – prior to their being worn, since not everyone was expert in her group lest she might have been a woman in her menses.
יוצאות וחולות – like (Jeremiah 31:13): “Then shall maidens dance gaily, [young men and old alike. I will turn their mourning to joy, I will comfort them and cheer them in their grief].”
במלך שלמה – The Holy One, blessed be He, whose peace is His.
אמו – congregation of Israel
זה מתן תורה – Yom Kippur on which were given the latter Tablets.
זה בנין בית המקדש – which was dedicated on Yom Kippur.
כט״ו באב. שבו כלו מתי מדבר בשנת המ׳. ובו נתבטלו אותן השומרים שהושיב ירבעם בן נבט שהיו מונעים את ישראל שלא יעלו לרגל. ובו נתנו הרוגי ביתר לקבורה. ובו היו פוסקים מלכרות עצים למערכה לפי שמאז תש כחה של חמה, שאין בה כח ליבש העצים מלחותן:
ויוה״כ. שבו נתנו לוחות האחרונות, והוא יום מחילה וסליחה:
שאולים. שכולן שואלין, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו:
טעונים טבילה. קודם שילבשום. לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:
יוצאות וחולות. כמו, אז תשמח בתולה במחול (ירמיהו ל״א:י״ג):
במלך שלמה. הקב״ה שהשלום שלו:
אמו. כנסת ישראל:
זה מתן תורה. יוה״כ שבו נתנו לוחות אחרונות:
זה בנין בית המקדש. שנתחנך ביוה״כ:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שבת שחל ט"ב – the week in which the Ninth of Av occurs in its midst
אסור לספר ולכבס – All that entire week until after the Fast passes.
ובחמישי מותרים – When they would sanctify [the New Moon] by appearance, and Tisha B’Av occurred on Friday, it was permitted ot wash clothing on the Thursday before the fast because of the honor of the Shabbat.
שני תבשילין – there is no prohibition regarding two cooked foods but rather something should not eaten raw/in its natural condition, but something that is eaten in its natural condition (i.e., raw) like milk and cheese and legumes at the time when it is moist, even though he cooked them, they are not considered like two cooked foods.
לא יאכל בשר ולא ישתה יין – these words refer to after half the day has passed [on the eve of Tisha B’Av], and in the concluding meal [before the fast begins] where he has no intention of eating a set meal afterwards. But prior to the middle of the day, even at the concluding meal, or at the meal which is not the concluding meal, even after half the day [has passed] , it is permissible to eat two cooked foods, and with meat and wine.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה – If he was accustomed to eat two cooked foods, he should eat one cooked food; If he was accustomed [to drink] two glasses of wine, he should drink one glass. But the Halakha does not follow the opinion of Rabban Shimon ben Gamaliel.
בכפיית המטה – He places the mattress on or near the floor and does not lie on it, but only on the ground. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
שבת שחל ט׳ באב. שבוע שחל ט׳ באב להיות בתוכה:
אסור לספר ולכבס. כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:
ובחמישי מותרים. כשהיו מקדשים על פי הראיה וחל ט׳ באב להיות בערב שבת, מותרים לכבס בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:
שני תבשילין. אין אסור משום שני תבשילין אלא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי, אבל דבר הנאכל כמות שהוא חי כגון חלב וגבינה וקטניות בזמן שהיא לחה, אע״פ שבשלן אין בהן משום שני תבשילין:
ולא יאכל בשר ולא ישתה יין. ה״מ לאחר חצי היום ובסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול אחריה סעודת קבע. אבל קודם חצי היום אפילו בסעודה המפסקת, או בסעודה שאינה מפסקת אפילו לאחר חצי היום, שרי לאכול ב׳ תבשילין, ובבשר ויין:
רשב״ג אומר ישנה. אם היה רגיל בשני תבשילין אוכל תבשיל אחד, היה רגיל בשני כוסות של יין שותה כוס אחד. ואין הלכה כרשב״ג:
בכפיית המטה. שכופה המטה על פניה ולא ישכב עליה אלא בקרקע. ואין הלכה כר״י: