Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

תענית ג׳:ו׳ - ג׳:ז׳

The Mishnah Yomi for Sunday, April 12, 2020 is תענית ג׳:ו׳ - ג׳:ז׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Taanis Perek 3 Mishnah 6

תענית פרק ג׳ משנה ו׳

6
An incident occurred in which Elders descended from Jerusalem to their cities throughout Eretz Yisrael and decreed a fast throughout the land because there was seen in the city of Ashkelon a small amount of blight, enough to fill the mouth of an oven. This fast was observed throughout Eretz Yisrael, as blight spreads quickly. And furthermore, they decreed a fast because wolves had eaten two children in Transjordan. Rabbi Yosei says: This fast was decreed not because they ate the children, but because these wolves were merely seen in an inhabited area.
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:
ו׳
ברטנורא

לעריהן – to the Land of Israel

כמלוא פי תנור – that was struck by blast (i.e., emptied of grain) of so much grain that it would been capable to make of it bread to fill [the mouth of] the oven.

באשקלון – in the land of the Philistines

ועל שאכלו זאבים – which is an wild beast which continually does damage

על שנראה – that came in the city

לעריהן. לארץ ישראל:

כמלוא פי תנור. שלקתה בשדפון כל כך תבואה שהיה ראוי לעשות ממנה פת למלאות [פי] התנור:

באשקלון. בארץ פלשתים:

ועל שאכלו זאבים. דהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

על שנראה. באו בעיר:

משנה ב

Mishnayos Taanis Perek 3 Mishnah 7

תענית פרק ג׳ משנה ז׳

7
For the following calamities they cry out even on Shabbat: For a city that is surrounded by gentile troops, or for a place in danger of being flooded by a river that has swelled its banks, or for a ship tossed about at sea. Rabbi Yosei said: One may cry out on Shabbat to summon help, but it may not be sounded for crying out to God. Shimon the Timnite says: One may cry out on Shabbat even for pestilence, but the Rabbis did not agree with him.
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת, עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
ז׳
ברטנורא

המטרפת – beaten down and broken , like an egg that is beaten in a bowl

לעזרה – to gather the people that they should come to help and save. Therefore, we do not sound the Shofar or trumpets regarding them on Shabbat, unless it is was [absolutely] necessary to sound the Shofar to gather the people [together]. But they would fast and cry out and supplicate [God] on their behalf on Shabbat.

שמעון התימני – He was from Yemen.

אף על הדבר – they would sound the Shofar on Shabbat.

ולא הודו לו חכמים - to sound the Shofar on Shabbat for [the plague of] pestilence, but they would sound the Shofar for it on weekdays.

המטרפת. מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה:

לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע. והלכה שאין תוקעים עליהם בשופר או בחצוצרות בשבת אלא אם כן הוצרכו לתקוע לקבץ את העם, אבל מתענים זועקים ומתחננים עליהם בשבת:

שמעון התימני. מתמנת היה:

אף על הדבר. מתריעין בשבת:

ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת. אבל בחול מתריעין:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר