המשנה היומית של היום
תענית ב׳:ד׳ - ב׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Saturday, April 18, 2020 is תענית ב׳:ד׳ - ב׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Taanis Perek 2 Mishnah 4
תענית פרק ב׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Taanis Perek 2 Mishnah 5
תענית פרק ב׳ משנה ה׳
ברטנורא
בימי רבי חלפתא – This was in Sepphoris.
ולא ענו אחריו אמן – As our tradition reads it, because In the Temple, they would not answer Amen after every blessing but rather “Praised be the name of the God’s glorious kingdom forever and ever>’ as we read in the Gemara of Berakhot in the Chapter “HaRoeh” (ninth chapter). And these were not in the Temple and they behaved as they would in the Temple.
תקעו בני אהרן תקעו – The sexton of the synagogue would say to them such each and every blessing.
לא היינו נוהגין כן – That they would not say “Amen” [at the conclusion of each blessing] but rather, “Praised be the name of God’s glorious kingdom forever and ever.”
אלא בשער המזרח – at the eastern gate of the Temple Mount and at the eastern gate of the Temple Courtyard (which had seven gates – See Mishnah Middot Chapter 1, Mishnah 4). For they would mention God’s special name (i.e., the Tetragrammaton) at the conclusion of each blessing and it was not sufficient to say “Amen.” And this is not to say that they did not have the practice of sounding the Shofar other than in the Temple, for they clearly did sound the Shofar outside [of Jerusalem], as is proven in this Tractate and in Rosh Hashanah, and the Halakha is according to the Sages.
בימי רבי חלפתא. בצפורי היה:
ולא ענו אחריו אמן גרסינן. לפי שבמקדש לא היו עונין אמן אחר כל ברכה אלא בשכמל״ו כדאמרינן בגמרא בברכות פרק הרואה. ואלו לא במקדש היו ועשו כדרך שעושים במקדש:
תקעו בני אהרן תקעו. חזן הכנסת אומר להם כך על כל ברכה וברכה:
לא היינו נוהגין כן. שלא לענות אמן אלא בשכמל״ו:
אלא בשער המזרח. שער מזרח של הר הבית ושער המזרח של עזרה. לפי שהיו מזכירין שם המפורש בחתימת הברכה ולא סגי בעניית אמן. ואין לומר לא היו נוהגין לתקוע אלא במקדש, דודאי תוקעין בגבולין, כדמוכח בהך מסכתא ובר״ה. והלכה כחכמים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
על הראשונה – in [the seventh blessing of the Amidah] “who redeems Israel” , he begins to enlengthen, and even though it is not part of the number six, he recites it first, because in it he begins to add and enlengthen.
על השביעית – of the blessings that he lengthens, but the blessings that he adds because of the fast day are only six, for the first blessing which is “who redeems Israel” of the Shemonah Eshreh which he lengthens.
מי שענה את דוד ואת שלמה בנו – And even though that Jonah [came] after David and Solomon. Nevertheless, we place them first, because it is necessary to close the blessing at its conclusion, “Blessed be…who has mercy on the Land,” for David and Solomon his son are they who prayed over the Land of Israel; David [as it is written concerning him] (II Samuel 21:1): “There was a famine during the reign of David, [year after year for three years],” ; and Solomon [as it is written concerning him] (I Kings 8:37): “So, too, if there is a famine in the land, [if there is pestilence, blight, mildew, locusts or caterpillars…].”
על הראשונה. בגואל ישראל הוא מתחיל להאריך. ואע״פ שאינה ממנין שש קורא אותה ראשונה, לפי שבה מתחיל להוסיף ולהאריך:
על השביעית. לברכות שמאריך בהן. אבל הברכות שמוסיפין בשביל התענית אינן אלא שש, שברכה ראשונה שהיא גואל ישראל דשמנה עשרה היא אלא שמאריך בה:
מי שענה את דוד ואת שלמה בנו. ואע״ג דיונה בתר דוד ושלמה היה. מ״מ מקדים ליה ברישא, משום דבעי למחתם בסוף הברכות ברוך המרחם על הארץ, ודוד ושלמה בנו הם שהתפללו על ארץ ישראל. דוד, ויהי רעב בימי דוד כו׳ (שמואל ב כ״א:א׳) ושלמה, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח׳:ל״ז):