המשנה היומית של היום
ראש השנה ג׳:ד׳ - ג׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Thursday, April 30, 2020 is ראש השנה ג׳:ד׳ - ג׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Rosh Hashanah Perek 3 Mishnah 4
ראש השנה פרק ג׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Rosh Hashanah Perek 3 Mishnah 5
ראש השנה פרק ג׳ משנה ה׳
ברטנורא
שוה היובל לה"ה לתקיעה – With straight horns, for event though the Tekiah on the Jubilee [year] is not for prayer nor for remembrance, but rather as a sign to sending slaves [free] and the return of the fields to their owners, and even so, we it is required something like Rosh Hashanah, for we learn through an analogy from [the words] שביעי שביעי/seventh, seventh (see Leviticus 23:24: “…in the seventh month, on the first day of the month [you shall observe complete rest], a sacred occasion commemorated with loud blasts; and Leviticus 25:9: “Then you shall sound the horn loud, in the seventh month, on the tenth day of the month – the Day of Atonement – you shall have the horn sounded throughout your land.”) – that all of the soundings of he Shofar in the seventh month shall be similar one to another. Another commentary: לתקיעה – the number of Shofar sounds. ולברכות – to the number of blessings, that it is required to state Malkhuyot, Zikhronot and Shofarot on Yom Kippur of the Jubilee [year] just like on Rosh Hashanah.
רבי יהודה אומר וכו' – The Halakha is not like Rabbi Yehuda nor is it like the First Tanna, but the Halalkha, whether on Rosh Hashanah, whether on Yom Kippur of the Jubilee year, both are with [horns] from male [rams] that are bent.
שוה היובל לר״ה לתקיעה. בפשוטים. ואע״ג דתקיעה ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים וחזרות שדות לבעליהן, אפילו הכי כעין ראש השנה בעי, דגמרינן בגזירה שוה משביעי שביעי, שיהיו כל תקיעות שבחדש השביעי שוות זו כזו. פ״א לתקיעה, למנין התקיעות. ולברכות, למנין הברכות. דבעי למימר מלכיות זכרונות ושופרות ביום הכיפורים של יובל כמו בראש השנה:
רבי יהודה אומר כו׳ ואין הלכה כרבי יהודה ולא כתנא קמא. אלא הלכה בין ראש השנה בין יום הכיפורים של יובל, שניהם בשל זכרים כפופים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בשל זכרים – rams
ושתי חצוצרות באמצע – they had two Shofarot, one on the one side and one on the other and trumpets in the middle.
שמצות היום בחצוצרות- for a mere fast is for the troubles of the community, and it is written (Numbers 10:9): “[When you are at war in your land] against an aggressor who attacks you, you shall sound short blasts on the trumpets, [that you may be remembered before the LORD your God and delivered from your enemies],” and specifically in the Temple they do this, but in the country (i.e., outside of the Temple) at the time when there is a Shofar, there are no trumpets, and when there are trumpets, there is no Shofar, as it is written (Psalms 98:6): “With trumpets and the blast of the horn, raise a shout before the LORD, the King;” “Before the Lord, the King” – yes; but not before the LORD, the King, no.
בשל זכרים. אילים:
ושתי חצוצרות באמצע. שני שופרות היו להם אחד מכאן ואחד מכאן, וחצוצרות באמצע:
שמצות היום בחצוצרות. דסתם תענית על צרת צבור, וכתיב (במדבר י׳:ט׳) על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. ודוקא במקדש עושין כן, אבל בגבולים בזמן שיש שופר אין חצוצרות ובזמן שיש חצוצרות אין שופר, דכתיב (תהילים צ״ח:ו׳) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה׳, לפני המלך ה׳ אין, שלא לפני המלך ה׳ לא: