המשנה היומית של היום
ביצה ד׳:ב׳ - ד׳:ג׳
The Mishnah Yomi for Sunday, May 17, 2020 is ביצה ד׳:ב׳ - ד׳:ג׳
משנה א
Mishnayos Beitzah Perek 4 Mishnah 2
ביצה פרק ד׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Beitzah Perek 4 Mishnah 3
ביצה פרק ד׳ משנה ג׳
ברטנורא
אין מבקעין עצים מן הקורות – that are set up in the Land, in order that they do not curve, and stand for building.
ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט – and even though that now they exist for burning, at eventide, they don’t exist for this.
ואין מבקעין לא בקרדום – Our Mishnah is deficient and should be read as follows, but they chop firewood from the beam that was broken on the eve of the Festival day, and when they chop it, they should not do so with an ax.
ולא במגרה – a sort of long knife filled with notches and cuts with it thick wood, for it is the utensil of an artisan.
מגל – this also is the tool of an artisan, and appears like [one] wanting to do work.
אלא בקופיץ – a mere hatchet (i.e., curved cutting tool) is a knife of butchers and is not the utensil of an artisan. And there are among them those which have two heads, one head is wide and is called the broadside of a double tool (see Talmud Betzah 31b), and the other head is narrow and is called the thin and pointed side of a double tool, and we don’t chop with it other than where its head is narrow and is the thin and pointed side of the double tool.
ונוטל ממקום הפחת – and we don’t say that they are in consequence of a ritual prohibition, for he is not able to make a breach/hollow it out on Yom Tov and his mind is upon them, for the hut/house that is taught In our Mishnah speaks of that which is not built with plaster and lime, but is an arrangement of stones one on top of another without plaster, and not that its breach is not forbidden according to the Torah, therefore they are not forbidden for use or handling [on Shabbat and Festivals], and since we have said regarding eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not forbidden for use and handing and if he transgressed and repaired it, it is made legally fit by giving priestly dues.
אף פוחת לכתחלה – for since there is no plaster there but only bricks stacked on top of the other, he does not tear them down and iit is permitted to make a breach ab initio. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.
אין מבקעין עצים מן הקורות. הסדורות ארץ, כדי שלא יתעקמו, ועומדות לבנין:
ולא מן הקורה שנשברה ביו״ט. ואע״ג דהשתא להסקה קיימא, בין השמשות לאו להכי קיימא:
ואין מבקעין לא בקרדום. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מעיו״ט, וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום:
ולא במגרה. כעין סכין ארוך מלא פגימות וקוצצין בו עצים עבים. וכלי אומן הוא:
מגל. אף הוא כלי אומן, ונראה כרוצה לעשות מלאכה:
אלא בקופיץ. סתם קופיץ הוא סכין של קצבים ואינו כלי אומן. ויש מהן שיש להן שני ראשין, ראש אחד רחב ונקרא צד נקבות, וראש אחד צר ונקרא צד זכרות, ואין מבקעין בו אלא בצד זכרות שלו:
נוטל ממקום הפחת. ולא אמרינן מוקצים מחמת איסור הן דאין יכול לפחתו ביו״ט ואסח דעתיה מינייהו, דבית דתנן במתניתין מיירי שאינו בנוי בטיט ובסיד אלא סדור של לבנים זו על זו בלא טיט, והשתא אין בפחיתתו איסורא דאורייתא, הלכך לאו מוקצים נינהו, כי היכי דאמרינן גבי טבל דלאו מוקצה הוא שאם עבר ותקנו מתוקן:
אף פוחת לכתחלה. דהואיל ואין שם טיט אלא לבנים סדורין זו על זו לא הוי סותר ושרי לפחות לכתחלה. ואין הלכה כר״מ:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אין נוטלין עצים מהן הסוכה – even from a booth that is not of the Mitzvah (i.e., an ordinary booth on the property – not necessarily for Sukkot) such as on Passover or Atzeret/Shavuot, we don’t take from it wood on the Festival day (see Talmud Betzah 31a) because of the tearing down/destruction of the tent.
אלא מן הסמוך לה – such as reeds that are standing near the walls that are not woven with the wall and are not abolished by the wall, therefore, we may take from them on the Festival day.
מביאין עצים – detached [wood] pieces
מן השדה – that are within the [Sabbath] limit from what is stored up/brought in.
ומן הקרפף אפילו מן המפוזר – Our Mishnah represents the opinion of a singular authority and is not Halakha. But rather, the Halakha is that one does not bring in wood other than from the that which is gathered/collected in the enclosure (especially, an enclosed space outside of a settlement). But he should not bring it in from field at all, and even from that which is collected, for his mind is not upon it, since they are not guarded there. But from the enclosure which is guarded and surrounded about, when they are brought in his mind is upon them.
כל שסמוך לעיר – in actuality, and that it has an opening, a key and is guarded, for Rabbi Yehuda requires two things – near the city and has a key/lock. But because he holds that mere enclosures have keys, because of this, he is not anxious to mention it.
ר"י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת – since he has key, he doesn’t require it to be close by, but even if it is far until it is close to the end of the Sabbath limit boundary. And if it is nearby, we don’t require a key/lock. For something nearby without a key or a key without it being nearby is permissible. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.
אין נוטלין עצים מן הסוכה. אפילו סוכה שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת, אין נוטלים ממנה עצים ביו״ט משום סתירת אהל:
אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופים סמוך לדפנות ולא נארגו עם הדופן דלא בטלו לגבי דופן, לפיכך נוטלים מהן ביו״ט:
מביאין עצים. תלושים:
מן השדה. שבתוך התחום מן המכונס:
ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. מתניתין יחידאה היא ואינה הלכה, אלא הלכתא אין מביאין עצים אלא מן המכונסים שבקרפף. ומן השדה לא יביא כלל ואפילו מן המכונסים, דלאו דעתיה עלויהו הואיל ואינן משתמרים שם. אבל מן הקרפף שהוא משתמר ומוקף סביב כשהן מכונסין דעתיה עלויהו:
כל שסמוך לעיר. ממש. והוא דאית ליה פותחת, מפתח שמשתמר, דר׳ יהודה תרתי בעי, סמוך לעיר ופותחת. ומשום דקסבר סתם קרפיפות יש להם פותחת משום הכי לא חש להזכירה:
ר״י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת. כיון דאית ליה פותחת לא בעינן סמוך, אלא אפילו רחוק עד קרוב לסוף תחום שבת. ואם הוא סמוך לא בעינן פותחת. ובסמוך בלא פותחת או פותחת בלא סמוך שרי. והלכה כר׳ יוסי: