המשנה היומית של היום
ביצה ב׳:ח׳ - ב׳:ט׳
The Mishnah Yomi for Saturday, May 23, 2020 is ביצה ב׳:ח׳ - ב׳:ט׳
משנה א
Mishnayos Beitzah Perek 2 Mishnah 8
ביצה פרק ב׳ משנה ח׳
משנה ב
Mishnayos Beitzah Perek 2 Mishnah 9
ביצה פרק ב׳ משנה ט׳
ברטנורא
משום שלשה כלים – for if he separated one of them they are not shards of utensils but rather all of them are considered a utensil of its own and is impure, even while they are still attached in the millstone and appear as one utensil.
משום כלי קבול – the bottom one that receives dust from the pounding of the peppers through the holes of the basket used as a sieve is ritually impure because it is a receptacle, for it is a wooden utensil that has a receptacle.
ומשם כלי מתכות – the upper one where we pound and grind in it the peppers, is ritually impure because it is a metal utensil, and because a wooden utensil cannot be made impure, for its flat surfaces are ritually pure, but because its lower covering is made of metal.
ומשום כלי כברה – its middle which surround the basket used as a sieve. Because of the wood utensil it is not defiled and its receptacle is not a receptacle, but the Sages decreed defilement upon the basket used as a sieve because it is a woven utensil, and even if the metal basket used as a sieve does not defile because it is the utensil of the basket used as a sieve.
משום שלשה כלים. שאם פירש אחד מהן אינן שברי כלים אלא כל אחד מהם חשוב כלי בפני עצמו וטמא, אע״פ שבעודן ברחיים הן מחוברים ונראים ככלי אחד:
משום כלי קבול. התחתונה שמקבלת אבק שחיקת הפלפלים דרך נקבי הכברה, טמאה משום כלי קבול, שכלי עץ שיש לו בית קבול הוא:
ומשום כלי מתכות. העליונה שכותשין וטוחנין בה הפלפלין, טמאה משום כלי מתכת. דמשום כלי עץ ליכא לטמוייה, דפשוטיהן טהורין, אלא משום ציפויה התחתון שהוא של מתכת:
ומשום כלי כברה. אמצעית שהיא מקפת את הכברה. משום כלי עץ לא מטמאה דאין קבולה קבול, אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום כלי ארוג. ואפילו אין הכברה של מתכת מטמאה משום כלי כברה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה – for beauty/adornment. And the Sages stated that it is a burden and is not a decoration for it. And it was not the cow of Rabbi Eleazar ben Azariah but that of his neighbor, and since they did not protest, it was called as associated with him.
ומקרדין ביו"ט – like a small bronze saw whose teeth are thin and which rubs and scratches the animal, and even though it makes a wound.
ברחים שלהן – small which are made for this.
מקרצפין – with a wooden saw whose teeth are thick. But they don’t make a wound.
אף לא מקרצפין – for we decree that currying with a strigil leads to scratching (which causes a wound). But the Halakah is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah in these three matters, but rather, we scrape/curry the animal only, because in this we confirm the approach of Rabbi Shimon who said that a thing in which we don’t have an intention is permitted, and we hold according to him. But the Sages dispute this as they hold like Rabbi Yehuda who stated that a thing which was not intended is prohibited, but this is not the Halakha.
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. לנוי. ואמרו חכמים משאוי הוא ואינו תכשיט לה. ולא פרתו של ר״א בן עזריה היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:
ומקרדין ביו״ט. כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומחככין ומגרדין בה הבהמה, ואע״ג דעביד חבורה:
ברחים שלהן. קטנות העשויות לכך:
מקרצפין. במגרה של עץ ששיניה גסות. ואין עושין חבורה:
אף לא מקרצפין. דגזרינן קרצוף אטו קירוד. ואין הלכה כראב״ע בשלשה דברים הללו, אלא במקרדין את הבהמה בלבד, משום דבהא קם ליה בשטתיה דרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וקיי״ל כוותיה. וחכמים דפליגי עליה סברי כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור, ואינה הלכה: