Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

סוכה ה׳:ו׳ - ה׳:ז׳

The Mishnah Yomi for Tuesday, June 2, 2020 is סוכה ה׳:ו׳ - ה׳:ז׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Sukkah Perek 5 Mishnah 6

סוכה פרק ה׳ משנה ו׳

6
On the first Festival day of Sukkot there were thirteen bulls, two rams, and one goat there. The mishna proceeds to discuss the division of labor for the Festival offerings among the twenty-four priestly watches, all of which serve in the Temple on the pilgrimage Festivals. The sixteen offerings mentioned above were divided among sixteen priestly watches, one offering per watch. Fourteen sheep remained to be divided among the eight remaining watches. On the first day of the Festival, six of the eight remaining watches sacrifice two sheep each for a total of twelve, and the remaining two watches sacrifice one sheep each. On the second day of the Festival, i.e., the first day of the intermediate days, when twelve bulls were sacrificed, fifteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, five of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining four watches sacrifice one sheep each. On the third day of the Festival, when eleven bulls were sacrificed, fourteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, four of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining six watches sacrifice one sheep each. On the fourth day of the Festival, when ten bulls were sacrificed, thirteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, three of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining eight watches sacrifice one sheep each. On the fifth day, when nine bulls were sacrificed, twelve watches sacrifice the bulls, rams, and goat, two of the twelve remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining ten watches sacrifice one sheep each. On the sixth day, when eight bulls were sacrificed, eleven watches sacrifice the bulls, rams, and goat, one of the remaining watches sacrifices two sheep, and the remaining twelve watches sacrifice one sheep each. On the seventh day they are all equal and bring one offering each. On the eighth day, when there was a completely different configuration of offerings, they returned to the standard lottery system used to determine which of the priestly watches would sacrifice the offerings, as they did on the other pilgrimage Festivals, which do not have as many offerings as does Sukkot. They said about the ordering of the priestly watches: One who sacrificed bulls today will not sacrifice bulls tomorrow; rather, they will sacrifice one of the other types of offerings. They rotate, so that each of the watches will have the opportunity to sacrifice bulls as well as other animals.
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים, וְאֵילִים שְׁנַיִם, וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמֹנֶה מִשְׁמָרוֹת. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשֵּׁנִי, חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁי, אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בָּרְבִיעִי, שְׁלשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִשִּׁי, שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִּׁי, אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁבִיעִי, כֻּלָּן שָׁוִין. בַּשְּׁמִינִי, חָזְרוּ לַפַּיִס כְּבָרְגָלִים. אָמְרוּ, מִי שֶׁהִקְרִיב פָּרִים הַיּוֹם, לֹא יַקְרִיב לְמָחָר, אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה:
ו׳
ברטנורא

יום טוב הראשון של חג וכו' – there were twenty-four divisions for duty for the Kohanim/priests in the Temple and all of them ascend for the Festival [of Sukkot] and all of them are worthy of the obligatory sacrifices that come on account of the Festival, and sixteen divisions for duty offer sixteen cattle, which are thirteen bulls and two rams and one goat, hence, there remained eight divisions of duty for the fourteen sheep, six of the divisions of duty from the eight would each offer two lambs, which are twelve lambs and the rest of them, the remaining two divisions of duty, would offer one apiece.

בשני – when one of the bulls is diminished and there remained nine divisions for duty for fourteen sheep, five of them would offer two apiece, which is ten. But the rest which are the remaining four divisions for duty each one offers one lamb.

בשלישי – when another bull is diminished from the bulls [offered], and there remained ten divisions of duty for fourteen lambs. Four divisions of duty would offer two apiece, which is eight, and the rest [offer] one apiece, six lambs for six divisions of duty.

בשביעי כולו שוין – the divisions of duty [are equal. And they offer equivalent [numbers] of lambs, for each one offers one each, for there are only seven bulls, two rams and one goat for ten divisions of duty. There remained fourteen lambs for fourteen divisions of duty.

בשמיני חוזרים לפייס כברגלים – one bull, one ram and seven sheep which are offered on the eighth [day of Solemn Assembly/Shemini Atzeret] which are not offered according to the order of the sacrifices of the Festival [of Sukkot] according to the order of the divisions of duty, but each of the divisions of duty come and appease them [through a lottery], just as they appease during the rest of the Festivals. And the order of the allotment is described in the first chapter of Yoma (actually, in the second chapter, Mishnayot 2-4).

אמרו משמר שהקריבו פרים היום – they would not offer bulls on the morrow, for the division of duty that offered lambs yesterday, we don’t allow them , but they return in the nighttime.

יו״ט הראשון של חג וכו׳ כ״ד משמרות של כהונה היו במקדש, וכולן עולות לרגל וזוכות בחובות הבאות מחמת הרגל, ושש עשרה משמרות מקריבים שש עשרה בהמות, שהם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד, נשארו ח׳ משמרות לי״ד כבשים, ששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחד מהם, הרי י״ב כבשים, והשאר שהם שני משמרות הנותרות מקריבות אחד אחד:

בשני. שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו תשע משמרות לי״ד כבשים. חמשה מהן היו מקריבין שנים שנים, הרי עשרה. והשאר שהם ארבע משמרות הנותרות מקריבות כל אחד כבש אחד:

בשלישי. שנתמעט עוד פר אחד מן הפרים, ונשארו עשר משמרות לי״ד כבשים. ארבע משמרות מקריבות שנים שנים, הוה להו שמנה. והשאר אחד אחד, ששה כבשים לששה משמרות:

בשביעי כולן שוין. המשמרות. ומקריבות כבשים שוות שכל אחת מקרבת אחת, שהרי אינם אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשר משמרות. נשתיירו ארבעה עשר כבשים, לי״ד משמרות:

בשמיני חוזרים לפייס כברגלים. פר אחד איל אחד ושבעה כבשים שקרבים בשמיני אין קרבים כסדר קרבנות החג לפי סדר המשמרות, אלא כל המשמרות באות ומפייסות עליהן, כמו שמפייסות בשאר רגלים. וסדר הפייס מפורש ביומא פרק בראשונה:

אמרו משמר שהקריבו פרים היום. לא היו מקריבים פרים למחר, שהמשמרות שהקריבו אתמול כבשים לא היו מניחים אותן אלא חוזרות חלילה:

משנה ב

Mishnayos Sukkah Perek 5 Mishnah 7

סוכה פרק ה׳ משנה ז׳

7
At three times during the year, all twenty-four priestly watches have equal status, in that all receive a share in the Temple service independent of the standard order of the watches and all receive a share in the accompanying gifts of the priesthood: In the portions of the offerings of the Festivals sacrificed on the altar and in the distribution of the shewbread on Shabbat during the Festivals. On Shavuot that coincides with Shabbat, when the two loaves offered on Shavuot would be distributed together with the distribution of the shewbread, the priest charged with the distribution says to each priest: Here is matza from the shewbread for you, and here is leavened bread from the two loaves for you. The principle is that the priestly watch whose time is fixed during the Festival sacrifices the daily offerings during the Festival, as well as vow-offerings, free-will offerings, and all other communal offerings. And that watch sacrifices all of them even during the Festival, when other aspects of the service are shared by all the watches. In the case of a Festival that occurs adjacent to Shabbat, both when it occurs preceding it and when it occurs following it, all the watches that arrived early or remained late to serve in the Temple were of equal status in the distribution of the shewbread on that Shabbat.
בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל מִשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵמוּרֵי הָרְגָלִים וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים. בַּעֲצֶרֶת אוֹמְרִים לוֹ, הֵילָךְ מַצָּה הֵילָךְ חָמֵץ. מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, הוּא מַקְרִיב תְּמִידִין, נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּשְׁאָר קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וּמַקְרִיב אֶת הַכֹּל. יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים:
ז׳
ברטנורא

באימורי הרגלים – in what is offered on the Festivals, that is to say, the sacrifices that are offered on the Festivals, where all the divisions of duty for priests were equivalent, such that the breast and the foreleg of the Festival peace-offerings of each and every person and the burnt offerings made for appearance [in the Temple] and of the Additional offerings/Musaf of the community and the goats of the sin-offerings.

ובחלוק לחם הפנים – when the Shabbat occurred during the festival, for on the Sabbath they would remove it and set up another, as it is written (Leviticus 24:8): “He shall arrange them before the LORD regularly every sabbath day…”

ובעצרת – when it occurred on Shabbat, and there is division/distribution of the Hametz/leavened two loaves [of Shew Bread] and the distribution of the Shew Bread when it is unleavened, we say to each and every one that we are giving him their portion of the shewbread, “here you have unleavened.” For since we do not divide a sacrifice corresponding to a sacrifice, but from each sacrifice each person takes his portion, as we derive it from (Leviticus 7:10): “[But every other grain offering, with oil mixed in or dry,] shall go to the sons of Aaron all alike,” therefore, we announce to him when we give him his portion, whether from unleavened bread or from leavened bread.

משמר שזמנו קבוע – to serve on this Shabbat where a Festival occurs during it.

מקריב תמידין – which are not for the Festival.

נדרים ונדבות – which had been vowed or donated all year long and they were brought on the Festival.

וכל קרבנות צבור – which includes the bull for the unconscious/forgetful matter of the entire community and the goats for idolatry when the court erred collectively in their teaching and most of the community followed their decision, and if it this occurred on the Festive, the division of duty whose time is fixed offers that sacrifice.

מקריב את הכל – to include the altar’s summer time (a time when the altar was unemployed for private offerings, and the free-will burnt offerings had to be supplied from the Temple fund – see Mishnah Shekalim, Chapter 4, Mishnah 4 and Talmud Sukkah 56a), when it is unused for the offerings of the daily offerings have ceased and they do not bring thee vows or donations, they take from the excess monies from the remnant of the Temple treasury for congregational sacrifices and purchase from it burnt-offering sacrifices and offer them, and they are donations of the community, and even those if they were offered on the Festival, the priestly division of duty whose time is fixed offers them.

בין מלפניה בין מלאחריה – if Yom Tov/The Jewish Festival fell after Shabbat, even though there would not be a Sabbath during the Festival, even so, since it is necessary to advance their coming from Friday for the Festival, for on the Sabbath, they would not be able to come, we divide the shewbread [between them]. And similarly, if the eighth day came before it on Friday/the Eve of the Sabbath, even though there is no Sabbath in the midst of the Festival, we divide it [among them], for they would not be able to go.

באמורי הרגלים. במה שאמור ברגלים, כלומר בקרבנות האמורים ברגל היו כל המשמרות שוות, כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד, ועולות של עולת ראיה ושל מוספי צבור ושל שעירי חטאות:

ובחלוק להם הפנים. כשאירע שבת ברגל. שבשבת מסלקין אותו ומסדרין אחר כדכתיב (ויקרא כ״ד) ביום השבת יערכנו:

ובעצרת. כשאירע בשבת, ויש בו חילוק חמץ של שתי הלחם וחלוק לחם הפנים שהיא מצה, אומרים לו לכל אחד כשנותנים לו חלקו בלחם הפנים הילך מצה, וכשנותנים לו חלקו בשתי הלחם אומרים לו הילך חמץ. לפי שאין חולקים קרבן כנגד קרבן, אלא מכל קרבן כל אחד נוטל חלקו, כדנפקא לן מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו (שם ז׳), לפיכך מודיעין אותו שנותנים לו חלקו בין בחמץ בין במצה:

משמר שזמנו קבוע. לשמש בשבת זו שחל הרגל להיות בתוכה:

מקריב תמידין. שהרי אינן בשביל הרגל:

נדרים ונדבות. שנדרו ונדבו כל השנה והביאום ברגל:

וכל קרבנות צבור. לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים ששגגו ב״ד וטעו בהוראה ועשו רוב הקהל על פיהם. ואם אירע כן ברגל, משמר שזמנו קבוע מקריבין אותו:

מקריב את הכל. לאתויי קיץ המזבח, כשהוא בטל שכלתה הקרבת התמיד ואין מביאין שם נדר או נדבה, לוקחין ממעות המותרות משיירי הלשכה וקונין מהן קרבנות עולות ומקריבין אותן, והן נדבת צבור. ואף אלו אם קרבו ברגל משמר שזמנו קבוע מקריב אותן:

בין מלפניה בין מלאחריה. אם חל יו״ט לאחר השבת אע״ג דלא הוה ליה שבת בתוך החג, אפ״ה הואיל וצריכין להקדים ביאתן מע״ש בשביל יו״ט שהרי בשבת לא יוכלו לבוא, חולקים בלחם הפנים. וכן אם חל שמיני לפניה בערב שבת, אע״פ שאין השבת בתוך החג, חולקים, הואיל ולא יוכלו ללכת:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר