Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

סוכה ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳

The Mishnah Yomi for Monday, June 8, 2020 is סוכה ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Sukkah Perek 4 Mishnah 4

סוכה פרק ד׳ משנה ד׳

4
How is the mitzva of lulav fulfilled in the Temple when the first day of the Festival occurs on Shabbat? If the first day of the Festival occurs on Shabbat, all the people bring their lulavim to the Temple Mount on Friday. The attendants receive the lulavim from them and arrange them on a bench [itztaba], while the Elders place their lulavim in the chamber. They were given permission to do so due to the concern that they would be injured the following morning in the rush of people in search of their lulavim. And the court teaches the people to say: With regard to anyone whom my lulav reaches his possession, it is his as a gift. They did so to avoid the likely situation where people would inadvertently take lulavim that did not belong to them, as on the first day of the Festival one does not fulfill his obligation with a lulav that does not belong to him. The next day everyone rises early and comes to the Temple, and the attendants throw the lulavim before them. And in the confusion, the people snatch the lulavim and in the process strike one another. And when the court saw that they came to potential danger, they instituted that each and every person will take his lulav in his house and fulfill the mitzva there.
מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת, וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּב הָאִצְטַבָּא, וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה. וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לוֹמַר, כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְיָדוֹ, הֲרֵי הוּא לוֹ בְמַתָּנָה. לְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין, וְהַחַזָּנִין זוֹרְקִין אוֹתָם לִפְנֵיהֶם. וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ:
ד׳
ברטנורא

מוליכין את לולביהן להר הבית – the first day of the Festival [of Sukkot] that occurs on the Sabbath, they would bring their Lulavim from the eve of the Sabbath (i.e., Friday).

החזנים – the sextons that were there for the needs of the community/congregation.

על גב האצטבא – the open place of the Temple Mount which was surrounded by porticos to sit there and covering the festival booth (i.e., Sukkah) from above because of the rains.

הזקנים – that worry that they would not be knocked down on the morrow when they would come to to take each person his Lulav.

ומלמדין – The Jewish court (would teach] all the people to say that if my Lulav were to come into the hand of my fellow, it would be his as a gift, in order that it wouldn’t be for him either stolen or borrowed.

מוליכין את לולביהן להר הבית. יו״ט ראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן מע״ש:

החזנים. שמשים שהיו שם לצרכי צבור:

על גב האצטבא. רחבה של הר הבית היתה מוקפת באצטבאות לישב שם ומסוככות למעלה מפני הגשמים:

והזקנים. הדואגים שלא ידחפום למחר כשיבואו לקחת איש לולבו:

ומלמדין. ב״ד את כל העם לומר אם יבוא לולבי אל יד חבירי הרי הוא שלו במתנה, כדי שלא יהא אצלו לא גזול ולא שאול:

משנה ב

Mishnayos Sukkah Perek 4 Mishnah 5

סוכה פרק ד׳ משנה ה׳

5
How is the mitzva of the willow branch fulfilled? There was a place below Jerusalem, and it was called Motza. They would descend there and gather willow branches [murbiyyot] from there. And they would then come and stand them upright at the sides of the altar, and the tops of the branches would be inclined over the top of the altar. They then sounded a tekia, a simple uninterrupted blast, sounded a terua, a broken sound and/or a series of short staccato blasts, and sounded another tekia. Each day they would circle the altar one time and say: “Lord, please save us. Lord, please grant us success” (Psalms 118:25). Rabbi Yehuda says that they would say: Ani vaho, please save us. And on that day, the seventh day of Sukkot, they would circle the altar seven times. At the time of their departure at the end of the Festival, what would they say? It is beautiful for you, altar; it is beautiful for you, altar. Rabbi Elazar said that they would say: To the Lord and to you, altar; to the Lord and to you, altar.
מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ. לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ:
ה׳
ברטנורא

נקרא מוצא – In the Gemara (Talmud Sukkah 45a) it states that its name is KALANIA. And even today such is its name, and the willow is found there, and the place is a little bit distant from Jerusalem. And the explanation of KALANIA is free from taxation. And therefore, it is called Motza which is removed from the taxation of the king for the willows that they take from there.

מרביות – large and tall branches eleven cubits high, and they place them on the base of the altar and their tops are upright and stretched on the altar by a cubit.

אני הוא – in Gematria (the numerical value) of “We beseech you, O LORD”, and furthermore they are two names which are part of the name of “the world of creation. Another explanation: when he and I are in trouble, I am with him on the path when in trouble, “Save us.”

נקרא מוצא. בגמרא אומר ששמו קלני״א. ועוד היום כך שמו, והערבה מצויה שם, והמקום רחוק מירושלים מעט. ופירוש קלני״א חפשי ממס. ולפיכך נקרא מוצא שהיה מוצא ממס המלך בשביל הערבה שלוקחים משם:

מרביות. ענפים גדולים גבוהים י״א אמה, ומניחים אותם על יסוד המזבח וראשיהן זקופים ומוטין על המזבח אמה:

אני והו. בגימטריא אנא ה׳. ועוד הם שני שמות שבשם ע״ב. פירוש אחר מי שאני והוא בצרה, על דרך עמו אנכי בצרה, הושיעה נא:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר