Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

סוכה ג׳:ט׳ - ג׳:י׳

The Mishnah Yomi for Saturday, June 13, 2020 is סוכה ג׳:ט׳ - ג׳:י׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Sukkah Perek 3 Mishnah 9

סוכה פרק ג׳ משנה ט׳

9
And where in the recitation of hallel would they wave the lulav? They would do so at the verse: “Thank the Lord, for He is good” (Psalms 118:1, 29) that appears at both the beginning and the end of the psalm, and at the verse: “Lord, please save us” (Psalms 118:25); this is the statement of Beit Hillel. And Beit Shammai say: They would wave the lulav even at the verse: “Lord, please grant us success” (Psalms 118:25). Rabbi Akiva said: I was observing Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua and saw that all the people were waving their lulavim, and the two of them waved their lulav only at: “Lord, please save us,” indicating that this is the halakha. With regard to one who was coming along the way and did not have a lulav in his hand to take and fulfill the mitzva while traveling, when he enters his house to eat,he should take the lulav at his table. He interrupts his meal to fulfill the mitzva of lulav. If he did not take the lulav in the morning, he should take it in the afternoon, as the entire day is suited for fulfilling the mitzva of lulav.
וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ לַה' תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף בְּאָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב לִטֹּל, לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ. לֹא נָטַל שַׁחֲרִית, יִטֹּל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב:
ט׳
ברטנורא

והיכן היו מנענעין – now the Tanna/teacher returns to that which we taught above (Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 1): Any Lulav that has in it three handbreadths in order to [hold it in his hand] and shake it, so we see that it is a Mitzvah to shake it (Talmud Sukkah 37b).

בהודו לה' תחלה – the beginning of the Biblical verse (Psalms 118:1).

וסוף – the end of the Biblical verse, “for God’s lovingkindness endures forever” (Psalms 118:29). But there are those who interpret the beginning of the first “Praise the LORD for He is good” (Psalms 118:1) and the end, and the end, the last “Praise the LORD [for He is good]” at the conclusion of Hallel (Psalms 118:29), and this makes sense. And how does he shake it? He moves it back and forth in order to prevent the evil winds, moves it up and down to prevent evil dew (Menahot 62a). And when he moves it, he shakes it three times ad similarly when he moves it [back and] forth, and similarly when he moves it up and similarly going down, on each and every one three times.

והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד - and this is not the Halakha but rather according to the words of the School of Hillel.

יטול על שלחנו – if he forgot and did not take up the Lulav prior to eating, he interrupts his meal and take it up at his table.

והיכן היו מנענעין. השתא מהדר תנא להא דתנינן לעיל, כל לולב שיש בו ג׳ טפחים כדי לנענע, אלמא מצוה בנענוע, והיכן מנענעים:

בהודו לה׳ תחלה. תחלת המקרא:

וסוף. סוף המקרא, כי לעולם חסדו. ואית דמפרשי תחלה הודו ראשון. וסוף, הודו אחרון שבסוף ההלל. והכי מסתברא. וכיצד מנענע, מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים. ובהולכה מנענע שלשה פעמים וכן בהבאה וכן בעליה וכן בירידה, על כל אחת ואחת שלשה פעמים:

והם לא נענעו אלא באנא ה׳ הושיעה נא בלבד. ואין כך הלכה אלא כדברי ב״ה:

יטול על שלחנו. אם שכח ולא נטל לולב קודם אכילה יפסיק סעודתו ויטול על שלחנו:

משנה ב

Mishnayos Sukkah Perek 3 Mishnah 10

סוכה פרק ג׳ משנה י׳

10
With regard to one for whom a Canaanite slave, a woman, or a minor was reciting hallel, he repeats after them what they are saying word for word. The mishna notes: And may a curse come to him for being so ignorant that he needs them to recite it for him. If an adult male was reciting hallel on his behalf, he need not repeat each word, as the adult male can fulfill the obligation to recite hallel on his behalf. Rather, he simply answers: Halleluya, to each phrase that is recited.
מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ:
י׳
ברטנורא

מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו' – Whomever is not obligated in a matter cannot fulfill that obligation on behalf of others. Therefore, he must answer after him word by word what he recites.

ותהא לו מארה – for he had not studied.

עונה אחריו הללויה – on every word that he says, for that is how they are accustomed to respond after the recitation of Hallel on every single word, Hallelujah.

מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו׳ מי שאינו חייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן. לכך צריך שיענה אחריו מלה במלה מה שהוא אומר:

ותהא לו מארה. שלא למד:

עונה אחריו הללויה. על כל דבר שהוא אומר, שכך היו רגילין לענות אחר מקרא את ההלל על כל דבר ודבר הללויה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר