המשנה היומית של היום
יומא ז׳:ה׳ - ח׳:א׳
The Mishnah Yomi for Thursday, July 2, 2020 is יומא ז׳:ה׳ - ח׳:א׳
משנה א
Mishnayos Yoma Perek 7 Mishnah 5
יומא פרק ז׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 1
יומא פרק ח׳ משנה א׳
ברטנורא
יום הכפיורים אסור באכילה ובשתיה – even though that regarding eating and drinking [on Yom Kippur] which are punishable by extirpation, because the Mishnah is required to teach the rest of the “afflictions” that lack [the punishment of] extirpation, it is taught [in the Mishnah] that it is prohibited. And these five afflictions correspond to the five [times] affliction is written in the Torah, of “The Sabbath of complete rest” of the Torah portion “Say to the Kohanim” (Leviticus 23:32) and “The Sabbath of Complete Rest” of “Aharei Mot/After the Death” (Leviticus 16:31), and “on the tenth day of the seventh month” (Numbers 29:7) of the Book of Numbers and “Mark the tenth day of this seventh month” (Leviticus 23:27) of “Speak to the Kohanim” (EMOR), and “This shall be to you for a law for all time” (Leviticus 16:34) of Ahahrtei Mot, in all of them, it is written, "תענו ועניתם"/”you shall afflict” (singular and plural), and these of our Mishnah are also five forms of affliction, as drinking and eating are considered as one.
המלך – needs to appear nice, as it is written (Isaiah 33:17): “When your eyes behold a king in his beauty.”
והכלה – she requires beauty in order to make her beloved to her husband, and all thirty days [immediately following her marriage] she is called a bride.
והחיה – a woman in childbirth.
תנעול – on account of the cold.
דברי ר"א – these refer to all of them – to the king, the bride and the woman in childbirth. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer.
יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה. אע״ג דבאכילה ושתיה ענוש כרת משום דבעי למתני שאר ענויין דלית בהו כרת תנא אסור. והני ה׳ ענויין כנגד ה׳ ענויין הכתובים בתורה, דשבת שבתון דאמור אל הכהנים ושבת שבתון דאחרי מות ובעשור לחודש דחומש הפקודים ואך בעשור לחודש דאמור אל הכהנים והיתה זאת לכם לחקת עולם דאחרי מות בכולהו כתיב תענו ועניתם. והני דמתניתין נמי חמשה ענויין נינהו, דשתיה ואכילה אחת הן:
המלך. צריך שיתראה נאה דכתיב (ישעיה ל״ג) מלך ביפיו תחזנה עיניך:
והכלה. צריכה נוי כדי לחבבה על בעלה. וכל שלשים יום קרויה כלה:
והחיה. יולדת:
תנעול. מפני הצנה:
דברי ר״א. אכלהו קאי, אמלך וכלה וחיה. והלכה כר״א:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
באלו נשאלין – the Kohen who received inquiries for the Urim and Thummim needs to dress in eight [sets] of clothing. And how do they inquire of the Urim and Thummim? The face of the one who asks is behind the Kohen who receives inquiries and the one who receives inquiries, his face is directed towards the Ark, but the inquirer asks, “May I do a certain thing or not do it?” And he does not inquire in a loud voice nor does he meditate/think in his heart, but in a low voice, and the Holy Spirit clothes/envelopes the Kohen and he looks at the breastplate, and sees letters protruding in the breastplate corresponding to his face, ”do this or don’t do that.” For since the names of the twelve tribes were written on the stones of the breastplate, and Abraham, Isaac and Jacob and the tribes of God, it is found that the entire Alphabet is there, and the Holy Spirit would inform the Kohen how to combine the protruding letters one with the other until he would understand the implication of the matters (see Talmud Yoma 73 a-b).
אלא למלך וכו' – as it is written (Numbers 27:21): “But he shall present himself to Eleazar the priest, [who shall on his behalf seek the decision of the Urim before the LORD]…” “He” is the king, “and all of the Israelites that are with him” all of the children of Israel that are with him go out to war. After him, that is the priest anointed as the chaplain of the army [that is] all of the needs of the community are upon him. “the whole community” – this is the Great Sanhedrin.
באלו נשאלים. כהן הנשאל באורים ותומים צריך ללבוש שמונה בגדים. וכיצד שואלים באורים ותומים השואל פניו אחורי הכהן הנשאל והנשאל פניו כלפי הארון, והשואל אומר האעשה דבר פלוני או לא אעשה. ואינו שואל בקול רם ולא מהרהר בלבו, אלא בקול נמוך. ורוח הקודש לובשת את הכהן ומביט בחושן. ורואה אותיות בולטות בחושן כנגד פניו עשה כך או לא תעשה כך. לפי שהיו כתובים על אבני החושן שמות של י״ב שבטים ואברהם יצחק ויעקב ושבטי יה, נמצאת כל האלפא ביתא שם, ורוח הקודש היתה מודיעה לכהן איך יצרף האותיות הבולטות זו עם זו, עד שיבין משמעותן של הדברים:
אלא למלך וכו׳ דכתיב (במדבר כ״ז:כ״א) ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו׳ הוא, זה מלך. וכל בני ישראל אתו מי שכל בני ישראל אתו לצאת למלחמה. אחריו, זה משוח מלחמה [דהיינו] למי שצורך הצבור בו. וכל העדה, אלו סנהדרי גדולה: