Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

שקלים ח׳:ד׳ - ח׳:ה׳

The Mishnah Yomi for Thursday, July 30, 2020 is שקלים ח׳:ד׳ - ח׳:ה׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Shekalim Perek 8 Mishnah 4

שקלים פרק ח׳ משנה ד׳

4
With regard to a curtain that became ritually impure from a secondary source of impurity, since its ritual impurity is by rabbinic law and not Torah law, there is no need to remove it from the Temple. Rather, it is immersed inside the Temple. And if it were removed to outside the courtyard in order to immerse it, it can be brought back into the courtyard immediately. Since it is ritually impure only by rabbinic law, there is no need to wait until sunset before returning it. But if it became impure from a primary source of impurity, e.g., it came into contact with the carcass of one of the eight creeping animals that confer impurity by Torah law, it is immersed outside the courtyard and is spread out to dry on the rampart. This is the low wall surrounding the Temple courtyard and the buildings within it, which has a lower level of holiness than the courtyard. The reason for this policy is because the sun needs to set on it. Immersion does not confer ritual purity on an item that became impure by Torah law until after the sun has set. And if this curtain were new, it is spread out to dry on top of the bench [itztabba], a prominent place on the Temple Mount, so that the people will see its craftsmanship and perceive its beauty.
פָּרֹכֶת שֶׁנִּטְמֵאת בִּוְלַד הַטֻמְאָה, מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בִּפְנִים וּמַכְנִיסִין אוֹתָהּ מִיָּד. וְאֶת שֶׁנִּטְמֵאת בְּאַב הַטֻמְאָה, מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בַּחוּץ וְשׁוֹטְחִין אוֹתָהּ בַּחֵיל. וְאִם הָיְתָה חֲדָשָׁה, שׁוֹטְחִין אוֹתָהּ עַל גַּג הָאִצְטַבָּא, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעָם אֶת מְלַאכְתָּהּ שֶׁהִיא נָאָה:
ד׳
ברטנורא

פרוכת שנטמת בולד הטומאה – [the Curtain] that touched ritually impure liquids that the Sages decreed regarding these liquids that they defile utensils, as a decree because of the liquid of a man or woman with a flux, such as his spittle or nocturnal emission, which are one of the original or direct causes of Levitical uncleanness, and from the Torah, they defile humans and utensils.

מטבילין אותה בפנים – and it does not require being sent outside of the camp of the Divine Majesty (from the entrance of the court and further), because it is was not defiled other than by a secondary cause of Levitical uncleanness.

ומכניסין אותה מיד – and it does not require having a sunset (after immersion) for complete purification.

נטמאת באב הטומאה – with an unclean reptile or a carrion.

מטבילין אותה בחוץ – we immerse it outside for it requires being sent out [of the camp] as we state in the last chapter of Tractate Eruvin (Chapter 10, Mishnah 15; Talmud Eruvin 104b), that a person who brings in an unclean reptile in the Temple is liable.

פרוכת שנטמאת בולד הטומאה. שנגעה במשקין טמאים, שחכמים גזרו על המשקין שמטמאין כלים, גזירה משום משקה דזב וזבה כגון רוקו ושכבת זרעו שהם אב הטומאה ומטמאין אדם וכלים מדאורייתא:

מטבילין אותה בפנים. ואינה טעונה שילוח מחוץ למחנה שכינה כיון שלא נטמאת אלא בולד הטומאה:

ומכניסין אותה מיד. שאינה טעונה הערב שמש:

נטמאת באב הטומאה. בשרץ או בנבלה:

מטבילין אותה בחוץ. דטעונה שילוח, כדאמרינן בפרק בתרא דעירובין, המכניס טמא שרץ במקדש חייב:

ושוטחין אותה בחיל. חוץ לעזרה:

משנה ב

Mishnayos Shekalim Perek 8 Mishnah 5

שקלים פרק ח׳ משנה ה׳

5
The Gemara discusses the aforementioned curtain that separated the Holy of Holies from the Sanctuary. Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Shimon the son of the deputy High Priest: The curtain has the thickness of a handbreadth, and it is woven from seventy-two strands of yarn. And each and every strand from those seventy-two is made from twenty-four threads. The curtain was made from four materials: Sky-blue wool, purple wool, scarlet wool, and fine linen, and a strand was made up of six threads of each type of material. And with regard to the dimensions of the curtain, its length was forty cubits, as the height of the ceiling of the Sanctuary; and its width was twenty cubits, to match the width of the entrance; and it was made from eighty-two ten-thousands, i.e., 820,000 golden dinar. And they used to make two new curtains every year. And the curtain was so heavy that they needed three hundred priests to carry it when they would immerse it.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגַן, פָּרֹכֶת עָבְיָהּ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם נִימִין נֶאֱרֶגֶת, וְעַל כָּל נִימָא וְנִימָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִין. אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה, וּמִשְּׁמוֹנִים וּשְׁתֵּי רִבּוֹא נַעֲשֵׂית. וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂין בְּכָל שָׁנָה, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ:
ה׳
ברטנורא

נימין – “Lytzish” in the foreign language.

עשרים וארבעה חוטין – because it is made from blue, purple and crimson yarns and fine linen and each and every species, its thread is doubled six times as is mentioned in Yoma (Talmud Yoma 87a).

ארכה מ' ורחבה כ' – like the measure of the hall leading to the interior of the Temple (see Tractate Middot, Chapter 4, Mishnah 7), that its height (it should be “length,” based upon the commentary of the Tosafot Yom Tov) was forty cubits and its width was twenty cubits (see also Tractate Middot, Chapter 3, Mishnah 6; but we also learn in Chapter 3, Mishnah 7 that the height was also forty cubits).

ושמונים ושתים רבוא – this was the number of threads from which it was made. Another explanation: the number of gold dinars that they spent on it. But there are books in which it is written in them that “that with twenty thousand and eighty,” meaning to say that there eighty-two young virgins were engaged in making it.

ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה – utensils that were completed even though they were completed in ritual purity, require immersion for holy things, as is found in Tractate Hagigah (Chapter 3, Mishnah 2). The three hundred Kohanim that are taught in our Mishnah is the language of hyperbole and exaggeration, for they did not require so many Kohanim to immerse it.

נימין. ליצי״ש בלע״ז:

עשרים וארבעה חוטין. לפי שהיא עשויה מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש, וכל מין ומין חוטו כפול ו׳. כדאיתא ביומא:

ארכה מ׳ ורחבה כ׳ כמדת פתח האולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו עשרים:

ומשמונים ושתים רבוא. כך היה מנין החוטים שהיא נעשית מהן. פירוש אחר, מנין דנרי זהב שהיו מוציאין עליה. ויש ספרים שכתוב בהן ובשמונים ושתים ריבות, כלומר דשמונים ושתים נערות בתולות היו מתעסקות בעשייתה:

ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה. דכלים הנגמרים אע״פ שנגמרו בטהרה צריכים טבילה לקודש כדאיתא במסכת חגיגה. ושלש מאות כהנים דתנן במתניתין לשון גוזמא והבאי הוא, דלא היה צריך כל כך כהנים להטבילה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר