המשנה היומית של היום
פסחים ז׳:י״ג - ח׳:א׳
The Mishnah Yomi for Sunday, September 6, 2020 is פסחים ז׳:י״ג - ח׳:א׳
משנה א
Mishnayos Pesachim Perek 7 Mishnah 13
פסחים פרק ז׳ משנה י"ג
משנה ב
Mishnayos Pesachim Perek 8 Mishnah 1
פסחים פרק ח׳ משנה א׳
ברטנורא
האשה תאכל משל בעלה – all the time that she did not explain that her mind/intentions are with her father, for generally her intention is to be counted with her husband.
רגל הראשון – that was after her marriage, for it is the manner of married women to go to the house of their fathers.
תאכל במקום שהיא רוצה – and such is the case where she is not pursued until now to go regularly to the house of her father. Therefore, it is doubtful to us which is preferable to her.
אפטרופין – an orphan that had two guardians/administrators and he assigned this one for his Passover offering and that one for his Passover offering.
לא יאכל משל שניהם – neither from the Passover offering of this one, nor from the Passover offering of that one. For who gave permission to divide the one to be appointed with this one and he has no remedy other that if the both of them wanted to be appointed with the one.
לא יאכל משל רבו – but he eats from his own [only] and since it is the law that they force the master and he writes a bill of manumission for him, even though he has is not yet freed, he is like a free person. Therefore, he eats of his own.
האשה. תאכל משל בעלה. כל זמן שלא פירשה שדעתה בשל אביה, דמסתמא דעתה למנות על של בעלה:
רגל הראשון. שלאחר נשואיה, שכך דרך הנשואות ללכת לבית אביהן:
תאכל במקום שהיא רוצה. וכגון שאינה רדופה עד הנה לילך לבית אביה תדיר, הילכך מספקא לן בהי ניחא לה:
אפטרופסים. יתום שהיו לו שני אפטרופסין והמנוהו זה על פסחו וזה על פסחו:
לא יאכל משל שניהם. לא מפסחו של זה ולא מפסחו של זה, דמי נתן רשות לחלק האחד להמנות עם זה. ואין לו תקנה אלא אם כן רצו שניהם שימנה עם האחד:
לא יאכל משל רבו. אבל משל עצמו אוכל, דכיון דדינא הוי דכופין את רבו וכותב לו גט שחרור, אע״פ שעדיין לא נשתחרר הרי הוא כבן חורין, הילכך אוכל משל עצמו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שתי חבורות שהיו אוכלות – one Passover [offering].
אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך – and even if they appear as two groups eating one Passover [sacrifice], we don’t care, for the All-Merciful said (Exodus 12:7): “of the houses in which they are to eat it,” which implies two people eating one Passover [sacrifice] in two houses, as it is written: "יאכלו" /”they are to eat it” [two] "אתו"/”it” - one Passover [sacrifice] in two [houses]. And both groups turn their faces like they are in two homes. (see Talmud Pesahim 86a)
והמיחם – that warms up the warm foods that they pour in it wine, it is permissible to place it in the middle in order that it be pleasing for both groups to pour to here and to there, and even though that it separates between the groups, we don’t care.
וכשהשמש – [the waiter] who serves both group, stands from one group – one when he began to eat the Passover [sacrifice] with it (i.e., the group) and pours for the other group.
קופץ את פיו – he closes and muzzles his mouth and turns his face to the side of his group, that they should not suspect him that he is eating with the other group, for one person cannot eat with two groups, as we have said.
והכלה – who is embarrassed, is permitted to turn her face to the other side and to eat, as the Passover [offering] is eaten in two groups.
שתי חבורות שהיו אוכלות. פסח אחד:
אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך. ואפילו נראים כשתי חבורות על פסח אחד לא אכפת לן, דרחמנא אמר (שם יב) על הבתים אשר יאכלו אותו, דמשמע שני בני אדם אוכלין פסח אחד בשני בתים, דכתיב יאכלו [שנים], אותו חד פסח, [בתים] שנים. אבל אדם אחד אינו אוכל בב׳ מקומות, ולהכי מוקי בבית אחד יאכל, שאין אחד אוכל בב׳ בתים. ושתי חבורות ההופכות פניהם כשני בתים דמי:
והמיחם. שמחממין בו את החמין שמוזגים בו היין, רשאי ליתן באמצע כדי שיהא נוח לשתיהן למזוג לכאן ולכאן. ואף על פי שמפסיק בין החבורות, לא אכפת לן:
וכשהשמש. המשמש לשתיהן, עומד מחבורה אחת שהתחיל לאכול הפסח עמה ומוזג לחבורה האחרת:
קופץ את פיו. סוגר ובולם את פיו ומחזיר את פניו לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שהוא אוכל עם החבורה האחרת, דאין אדם אחד אוכל בב׳ חבורות כדאמרן:
והכלה. שהיא בושה, רשאה להפוך פניה לצד אחר ולאכול, דפסח נאכל בשתי חבורות: