המשנה היומית של היום
פסחים ו׳:ה׳ - ו׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Sunday, September 13, 2020 is פסחים ו׳:ה׳ - ו׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Pesachim Perek 6 Mishnah 5
פסחים פרק ו׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Pesachim Perek 6 Mishnah 6
פסחים פרק ו׳ משנה ו׳
ברטנורא
לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו' – for this is a fit Passover offering as we said in the chapter “The whole burnt-offering that was slaughtered” (Chapter 5, Mishnah 3 of Tractate Pesahim), for a person who slaughters for the invalid and the valid is not invalid.
שחטו ונמצא בעל מום חייב – for it is an inadvertent error, and he was not forced into it, for he could have [checked/examined it].
שמשכו בעלים את דים – [the owners withdrew their hands from it] before the slaughtering and registered on another
or that they died or that they were defiled, for now, they were not given Shabbat to override [the prohibitions]
to make them exempt for he was compelled, for he had not known that this was the situation and was not able to check/examine this.
לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו׳ דהא פסח כשר הוא, דאמרינן פרק תמיד נשחט דהשוחט לפסולים ולכשרים לא פסל:
שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולא אנוס שהיה לו [לבקרו]:
שמשכו בעלים את ידם. ממנו קודם שחיטה ונמנו על אחר:
או שמתו או שנטמאו. דעכשיו לא נתנה שבת לדחות אצלם:
פטור. שאנוס הוא, דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
הפסח ששחטו שלא לשמו – on the fourteenth of Nisan that fell on Shabbat and thinking that just as it is permissible for the sake of those who eat it, similarly it is permissible for the sake of those who may not eat it.
חייב חטאת – for he violated the Sabbath inadvertently.
אם אינן ראויין – for the Passover offering, such a calf or a ram that is two years old or a female, he is obligated upon it a sin-offering if escaped his memory that it was Shabbat, or that we was permitted to slaughter other sacrifices for the purpose of the Passover offering on Shabbat, for he is not erring in the mater of a commandment, for everyone knows that that it is not fit for Passover.
ואם ראויין הן – such as a lamb for a peace offering that was slaughtered for the purpose of the Passover offering, and because he was hasty and busily engaged to slaughter his Passover offering, he erred in this matter and did not remember that it been sanctified for another offering.
ר"א מחייב חטאת – even though he erred in the matter of a commandment.
ור'י פוטר – for he holds that he erred in the matter of a commandment and performed a commandment on this account, he is exempt from the liability of a sin-offering connected with it , for he did the Mitzvah by offering a sacrifice, and all the offerings that were made not for the sake of that offering are valid, and even if they are slaughtered for the purpose of the Passover offering, Rabbi Yehuda declares them fit in the chapter “The daily whole-burnt offering that was slaughtered” (Mishnah Pesahim, Chapter 5, Mishnah 4).
מה אם פסח – that one is permitted to slaughter it (i.e., the Passover sacrifice) on Shabbat for its own sake, if he changed its sake, you have admitted, at least, that you are liable for a sin-offering as is taught above.
ששינהו לדבר האסור – for he slaughtered it for the sake of other sacrifices that are prohibited to slaughter them for on Shabbat.
ששינהו לדבר המותר – that he slaughtered it for the purpose of something that is permitted to slaughter it on Shabbat.
אימורי צבור – the parts of those sacrifices offered on the altar in public on the Sabbath such as the daily whole-offerings and the additional/Musaf offerings will prove that they are permitted to slaughter them for their own sake. And he who slaughters other sacrifices for the sake of their specific purpose on the Sabbath is liable.
שיש להן קצבה – that he doesn’t see others engaged in its slaughtering, and since the daily whole offering was slaughtered, he knows that he does not have to slaughter another. Therefore, he does not err but rather makes an inadvertent mistake, for he didn’t have err in this matter.
תאמר בפסח שאין לו קצבה – for everyone needs this, and behold, he sees many others engaged in this and he is anxious to engage in the Mitzvah/commandment. For even if he had already slaughtered the Passover sacrifice and found this offering standing in the Temple courtyard, and he thought that it was the Passover offering and slaughtered it in the name of someone, he is in error about a matter of a Mitzvah.
רבי מאיר אומר – He who slaughters on Shabbat other animal offerings (i.e., especially Festival offerings) all the days of the year for name of the sacrifices offered on the altar for the community, he is exempt. But the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and the Halakha is not according to Rabbi Meir.
הפסח ששחטו שלא לשמו. בי״ד שחל להיות בשבת וסבור כשם שמותר לשמו כך מותר שלא לשמו:
חייב חטאת. שחלל שבת בשוגג:
אם אינן ראוין. לפסח. כגון עגל או איל בן שתי שנים או נקבה. חייב עליו חטאת אם נתעלמה ממנו שבת או סבור שמותר לשחוט זבחים אחרים לשם פסח בשבת, דהאי לאו טועה בדבר מצוה, דהכל יודעים שאין זה כשר לפסח:
ואם ראוין הן. כגון שה בן שנה של שלמים ששחטו לשם פסח, דמתוך שהוא טרוד ובהול לשחוט פסחו טעה בדבר זה ולא נזכר שהקדישו לזבח אחר:
רבי אליעזר מחייב חטאת. אעפ״י שטעה בדבר מצוה:
ורבי יהושע פוטר. דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהוא פטור מחיוב חטאת שבה, וזה עשה מצוה שהקריב קרבן, דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, ואף הנשחטים לשם פסח מכשיר להו ר״י בפרק תמיד נשחט:
מה אם פסח. שמותר לשחטו בשבת לשמו, שינה את שמו אודית מיהא דחייב חטאת כדקתני לעיל:
ששינהו לדבר האסור. ששחטו לשם קרבנות אחרים שאסורים לשחטן בשבת:
ששינהו לדבר המותר. ששוחטו לשם דבר המותר לשוחטו בשבת:
אימורי ציבור. קרבנות האמורים בצבור בשבת כגון תמידים ומוספים יוכיחו שמותרים לשוחטן לשמן, והשוחט שאר זבחים לשמן בשבת חייב:
שיש להן קצבה. שאינו רואה אחרים עסוקין בשחיטתו, וכיון שנשחט התמיד יודע הוא שאין צריך לשחוט עוד, הילכך אין זה טועה אלא שוגג, דלא היה לו לטעות בדבר:
תאמר בפסח שאין לו קצבה. דהכל צריכין לכך והרי הוא רואה אחרים הרבה עסוקים בכך וטרוד הוא להתעסק במצוה. ואפילו שחט הוא פסח כבר ומצא זבח זה עומד בעזרה וכסבור שהוא פסח ושחטו לשם מי שהוא, טועה בדבר מצוה הוא:
רבי מאיר אומר. השוחט בשבת זבחים אחרים כל ימות השנה לשם אמורי צבור פטור. והלכה כרבי יהושע ואין הלכה כרבי מאיר: