המשנה היומית של היום
פסחים ד׳:ו׳ - ד׳:ז׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, September 22, 2020 is פסחים ד׳:ו׳ - ד׳:ז׳
משנה א
Mishnayos Pesachim Perek 4 Mishnah 6
פסחים פרק ד׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Pesachim Perek 4 Mishnah 7
פסחים פרק ד׳ משנה ז׳
ברטנורא
מושיבין שובכין – (Possible misinterpretation by Bartenura here – as the Mishnah is clearly speaking of chicken-coops). Dove cotes on which they would sit to raise the young birds, we place them there ab initio on the fourteenth [of Nisan].
ותרנגולת שברחה – on the Intermediate Days of the Festival [of Passover] whereas on the fourteenth, now that they have restore the coops, you might say that they are permissible ab initio, it is needed to return them, but rather, he said that the chickens who fled on the Intermediate Days of the Festival, we return them. For this is the case where she (i.e., the hen) has sat on the eggs for three days prior to fleeing , for the eggs are not appropriate for eating and it is a business which cannot be postponed without irretrievable loss (see Moed Katan 11a). Therefore, if it died, we sit another in its place because of the [potential] loss of the eggs.
גורפין – throw/cast outside.
ובמועד – which is more stringent, we don’t cast them outside, but rather remove them to the sides.
ומביאין כלים מבית האומן – on the fourteenth [of Nisan] and even though it is not for the needs of the Festival.
מושיבין שובכין. שובכי יונים שיהיו יושבים לגדל אפרוחים, מושיבין אותם לכתחלה בי״ד:
ותרנגולת שברחה. בחולו של מועד. דאילו בי״ד השתא אותובי שובכין לכתחלה אמרת דשרי אהדורי מיבעיא. אלא התרנגולת שברחה בחולו של מועד קאמר דמחזירין. והוא שישבה על הבצים ג׳ ימים קודם שברחה דשוב אין הביצים ראויים לאכילה ודבר האבד הוא, הלכך אם מתה מושיב אחרת תחתיה משום הפסד דביצים:
גורפין. משליכין לחוץ:
ובמועד. שחמור יותר, אין משליכין לחוץ אלא מסלקין לצדדין:
מוליכין ומביאין כלים מבית האומן. בארבעה עשר. ואע״פ שאינו לצורך המועד:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כל מלאכה – [all work] which is for the needs of he Festival/Holiday and he began it prior to the fourteenth [of Nisan] may complete it on the fourteenth. And even in a place where they had the practice of not doing work. But work that is not for needs of he Festival, in a place where it was the practice to do work, they may do it, but I n a place where it was the practice not to do it, even if he began it prior to the fourteenth, he may not complete it.
חייטים – are permitted on the fourteenth [of Nisan] in every place, for we found regarding them a leniency even greater than other artisans on the Intermediate Days of the Festival for the commoner who is not an artisan in this sews/mends in the normal manner. Therefore, on the fourteenth [of Nisan] which is more lenient than the Intermediate Days of the Festival, even an artisan is also permitted.
והספרים והכובסים – and similarly one who comes from abroad and one who leaves from prison takes haircuts and does laundry on the Intermediate Days of the Festival, and since we find for them an indirect legal permission on the Intermediate Days of the Festival, on the fourteenth [of Nisan] which is lenient, we permit for the entire world.
אף הרצענים – for similarly those who come up [to Jerusalem] for the Festival repair their shoes on the Intermediate Days of the Festival. And the Sages hold that we don’t learn beginning the work of shoemakers who make new shoes first from the end of work the repair of shoes of those who go up [to Jerusalem] for the Festival. And the Halakha is according to the Sages (see Pesahim 55b).
כל מלאכה. שהיא לצורך המועד והתחיל בה קודם ארבעה עשר גומרה בארבעה עשר, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה. אבל מלאכה שאינה לצורך המועד, במקום שנהגו לעשות מלאכה עושין, ומקום שנהגו שלא לעשות, אפילו התחיל בה קודם ארבעה עשר אינה גומרה:
חייטים. שרי בארבעה עשר בכל מקום, שכן מצינו בהן בחולו של מועד קולא יותר משאר אומניות שהדיוט שאינו אומן בכך תופר כדרכו, הלכך בארבעה עשר דקיל מחול המועד אפילו אומן נמי שרי:
והספרים והכובסין. שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים מספרים ומכבסים בחול המועד, וכיון דאשכחן בהן צד היתר בחול המועד, בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא:
אף הרצענים. שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחול המועד. וחכמים סברי אין למדין תחלת מלאכת רצענים שעושין מנעלים חדשים תחלה, מסוף מלאכה תיקון מנעלים של עולי רגלים. והלכה כחכמים: