המשנה היומית של היום
עירובין י׳:ח׳ - י׳:ט׳
The Mishnah Yomi for Saturday, October 10, 2020 is עירובין י׳:ח׳ - י׳:ט׳
משנה א
Mishnayos Eruvin Perek 10 Mishnah 8
עירובין פרק י׳ משנה ח׳
משנה ב
Mishnayos Eruvin Perek 10 Mishnah 9
עירובין פרק י׳ משנה ט׳
ברטנורא
לא יעמוד אדם ברשות היחיד – and take a key that is placed in the public domain and open with it the door to the store that is placed in the public domain and even though there isn’t from the place of the key to the opening four cubits, as decree lest he would bring in the key near him.
אא"כ עשו לו מחיצה – and stand in it and open it and/or lock it.
אמרו לו ולהא מעשה בשוק של פטמים – the Rabbis heard Rabbi Meir for just as when he said that a person should not stand in the private domain and open [a door] that is in the public domain, this is how it should also be understood: a person should not stand in a Karmelit and open [a door] in the private domain and/or stand in the private domain and open in the Karmelit, and because of this when he gives him from the crammers’ market (where animals are fattened for sale or who deals in such) that was in Jerusalem which is a Karmelit, since its doors are locked at night, it is not a called a public domain, and the window where they place the key was in the private domain, they would stand in the Karmelit and open it the private domain.
פטמין – butchers who fatten animals to slaughter, but the Halakha is not according to Rabbi Meir, neither in the public domain nor in the Karmelit.
של צמרים – sellers of wool.
לא יעמוד אדם ברשות היחיד. ויטול מפתח המונח ברה״ר ויפתח בו פתח החנות המונח ברה״ר. ואף על פי שאין ממקום המפתח עד הפתח ארבע אמות, גזירה שמא יכניס המפתח אצלו:
אא״כ עשו לו מחיצה. ויעמוד בתוכה ויפתח וינעול:
אמרו לו והלא מעשה בשוק של פטמים. שמעוהו רבנן לר׳ מאיר דכי היכי דאמר לא יעמוד ברה״י ויפתח ברה״ר וכו׳ ה״נ קאמר לא יעמוד אדם בכרמלית ויפתח ברה״י, ברה״י ויפתח בכרמלית ומשום הכי קא מותבי ליה משוק של פטמים שהיה בירושלים דכרמלית היא כיון שדלתותיה נעולות בלילה לא מקריא רה״ר, והחלון שמניחין בו המפתח היה רה״י והיו עומדין בכרמלית ופותחין ברה״י:
פטמין. טבחים שמפטמים בהמות לשחוט. ואין הלכה כר״מ לא ברה״ר ולא בכרמלית:
של צמרים. מוכרי צמר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
המיסך – that its branches hang over downwards from all of its sides around.
מטלטלין תחתיו – for since its branches are not three handbreadths or higher from the ground, they are like the legal fiction of considering separated parts as united and they are seen as partitions. Therefore, it is permitted to carry underneath it, but nevertheless, it is necessary to fill the airspace that is between the branches and the land with straw, stubble and similar things, and to tie up the branches so that the wind doesn’t move them for a partition that is unable to withstand a wind that is present is not a partition. But we don’t carry in it other than in a field requiring one Se’ah of seed (a square measure) which is seventy cubits and a balance (less than eighty) for every partition whose usage is for the airspace, that is to say, to protect the airspace of the fields and vineyards and not to dwell there, we don’t carry there other than with a field requiring one Se’ah of seed/בית סאתים.
לא ישב עליהן – for it is prohibited to use a tree lest one detaches something, but if it is not higher than three [handbreadths], it is permitted to sit upon it.
הדלת שבמוקצה – it is wide, that is behind the house, and its door is not affixed with a hinge like other doors but stands upright against the opening and when he opens it, the door attaches to the ground.
חדקים – thorns that they set up to close with them a breach.
וכן מחלצות – [matting] of reeds – all of these are not attached and are not affixed in their places but when we come too open, we cast them on the ground; therefore, we don’t lock with them for it appears like “building,” other than if they are above the ground, for then, they do not appear like “building” and one can lock things with them.
המיסך. שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:
מטלטלין תחתיו. דכיון דאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים הוי להו כלבודים לארץ ונמצאו כמחיצות, לפיכך מותר לטלטל תחתיו. ומכל מקום צריך למלאות אותו אויר שבין הנוף לארץ בתבן וקש וכיוצא בו, ולקשור הנופות שלא יזיזם הרוח, דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ואין מטלטלין בו אלא בבית סאתים שהם שבעים אמה ושירים, שכל מחיצה שתשמישה לאויר כלומר לשמור אויר השדות והכרמים ולא לדור בה אין מטלטלין בה אלא בבית סאתים:
לא ישב עליהן. שאסור להשתמש באילן גזירה שמא יתלוש. ואי לא גביהי שלשה הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:
הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים, והדלת שלה אינה קבועה בציר כשאר דלתות אלא זקופה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטיל הדלת על הארץ:
וחדקים. קוצים שהתקינן כדי לסתום בהם פרצה.
וכן מחצלות. של קנים, כל אלו אינם קשורין ואינן קבועין במקומן אלא כשבאין לפתוח מטילין אותן על הארץ, לפיכך אין נועלין בהם, דמיחזי כבנין, אא״כ גבוהים מן הארץ דאז לא מיחזי כבנין ונועלין בהן: