המשנה היומית של היום
עירובין ז׳:י׳ - ז׳:י״א
The Mishnah Yomi for Thursday, October 22, 2020 is עירובין ז׳:י׳ - ז׳:י״א
משנה א
Mishnayos Eruvin Perek 7 Mishnah 10
עירובין פרק ז׳ משנה י׳
משנה ב
Mishnayos Eruvin Perek 7 Mishnah 11
עירובין פרק ז׳ משנה י"א
ברטנורא
נותן אדם מעה לחנוני – the person who sells win, and lives with him in the alleyway.
או לנחתום – the person who sells loaves [of bread] and lives with him in the courtyard, that he should obtain a privilege for him in the Eruv with his fellows. If the members of the alleyway come to acquire from you wine in partnership, or the members of the courtyard to acquire loaves [of bread] for the Eruv, that I will have a portion in it.
לא זכו לו מעותיו – for money does not purchase until he “pulls,” and even that this storekeeper made an Eruv for all of the others and to effect a possession also to that one, it is not an Eruv, for behold, he did not intend to cause him possess through a gift for nothing like the rest who effect a possession in the Eruv, other than that he should acquire it through a M’ah, for behold, he does not acquire it for him, for money does not acquire and it is found that the makes an Eruv for him with his money.
ומודים בשאר כל אדם – the houseowner whose fellow said to him: “Here is this M’ah; and effect possession for me in the Eruv, and he went and obtained the privilege for, for he acquired an Eruv. But since the houseowner does not customarily sell loaves of bread, he did not intend for this, but rather, to make him an agent and it would be made like one who said to him – “make an Eruv for me.”
שאין מערבין לאדם – when they make an Eruv for him from on his own, but rather [it should be done] with his knowledge. Therefore, regarding the storekeeper, when he said to him, “effect possession [in the Eruv],” he did not intend other than to acquire from him, but he did not rely upon him that he should become his agent, but money does not purchase/acquire, and he didn’t rely upon him; it is found that he is enabling possession [of the Eruv] for him without his knowledge/consent.
עירובי תחומין – it is a liability that he loses to the side of the other, and perhaps it is not pleasing to him. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
נותן אדם מעה לחנוני. המוכר יין, ודר עמו במבוי:
או לנחתום. המוכר ככרות ודר עמו בחצר שיזכה לו בעירוב עם חבריו. אם יבואו בני מבוי לקנות ממך יין לשתוף, או בני חצר לקנות ככר לעירוב, שיהיה לי חלק בו:
לא זכו לו מעותיו. שאין מעות קונות עד שימשוך. ואפילו עירב זה החנוני לכל האחרים וזכה גם לזה, אינו עירוב, שהרי לא נתכוין לזכות לו במתנת חנם כשאר המזכין בעירוב אלא שיקנה במעה, והרי אינה קונה לו דמעות אינן קונות ונמצא מערב לו במעותיו:
ומודים בשאר כל אדם. בעל הבית שאמר לו חבירו הילך מעה זו וזכה לי בעירוב והלך וזיכה לו, שקנה עירוב, דהואיל ואין בעל הבית רגיל למכור ככרות לא נתכוין זה אלא לעשותו שליח ונעשה כאומר לו ערב לי:
שאין מערבין לאדם. כשמערבין לו משלו אלא מדעתו. הלכך גבי חנוני כי אמר לו זכה לי לא נתכוין אלא לקנות ממנו ולא סמך עליו שיעשה שלוחו ומעות אינן קונות ולא סמכיה דעתיה נמצא מערב לו שלא מדעתו:
עירובי תחומין. חוב הוא שמפסיד לצד האחר ושמא אין נוח לו. והלכה כר׳ יהודה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בכל מערבין – the joining of borders/תחומין , whereas, if were the joining of courtyards, we don’t made an Eruv other than with [a loaf of] bread. But however, that Rabbi Eliezer stated here that we make an Eruv with everything includes joining of courtyards with a half-a-loaf of bread and we don’t need a complete loaf, but Rabbi Yehoshua disputes him and states that specifically, an Eruv is a complete loaf. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.
אין מערבין בה – and the reason is because of enmity/hostility that the members of the courtyard come to a dispute to state: “I gave a full loaf, and he [only] gave one-half/part of [a loaf].”
ככר מאיסר והוא שלם מערבין בו – they place it in the Eruv with the rest of the loaves of the members of the courtyard, as long as there will be among all of them the equivalent of a dried fig for each and every one. But Maimonides explained (see Hilkhot Eruvin, Chapter 1, Halakha 8), that a full loaf [of bread] the size of an Issar’s worth (i.e., 8 pennies), we make an Eruv with it alone for all the members of the courtyard and it does not require a [specific] quantity.
בכל מערבין. עירובי תחומין, דאילו עירובי חצרות אין מערבין אלא בפת. ומיהו בכל מערבין דאמר ר׳ אליעזר הכא לאתויי עירובי חצירות שמערבין בפת פרוסה וא״צ ככר שלימה, ופליג עליה ר״י ואמר דוקא ככר שלם הוא עירוב. והלכה כר״י:
אין מערבין בה. וטעמא משום איבה שבאים בני החצר לידי מחלוקת לומר אני נותן שלימה והוא נותן פרוסה:
ככר באיסר והוא שלם מערבין בו. נותנין אותו בעירוב עם שאר ככרות של בני חצר, ובלבד שיהיה בין כולם כגרוגרת לכל אחד ואחד. ורמב״ם פירש דככר שלם כאיסר מערבין בו לבדו לכל בני החצר ואין צריך שיעור: