המשנה היומית של היום
שבת כ״ב:א׳ - כ״ב:ב׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, December 1, 2020 is שבת כ״ב:א׳ - כ״ב:ב׳
משנה א
Mishnayos Shabbos Perek 22 Mishnah 1
שבת פרק כ"ב משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Shabbos Perek 22 Mishnah 2
שבת פרק כ"ב משנה ב׳
ברטנורא
כל הבא בחמין – that was boiled.
מדיחין – since rinsing it is not its cooking/preparation, but we don’t steep them.
חוץ מן המליח הישן – a salty fish that passed a year since it had been salted.
וקוליס האספנין – a fish whose shell is thin and rinsing it in hot waters is the completion of its cooking.
כל שבא בחמין. שנתבשל:
מדיחין. דהדחתו אינה בשולו אבל לא שורין:
חוץ מן המליח הישן. דג מליח שעברה עליו שנה משנמלח:
וקוליס האספנין. דג שקליפתו דקה והדחתו בחמין הוא גמר בשולו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מצילין מזון ג' סעודות – and even in many utensils, for if it was In one utensil, they said in the chapter [sixteen of Tractate Shabbat, Mishnah two] “all the [holy] writings,” that as many as is necessary, one saves.
לכם – food for everyone for three [Sabbath] meals.
ובלבד שלא יספוג – that he should not place a sponge to absorb the wine and to go back and to cause it to drip and even though one must sponge the handle, for there is no fear of a wringing/squeezing out they were brought iin, even to take in his hand oil or honey which are thick and are affixed and clean his hand on the rim of the utensil, it is prohibited that he do so in the manner that he does it on weekdays.
אין סוחטין את הפירות – for he is taking it apart/severing it which is a derivative of threshing.
אסורין – a decree lest he squeeze it out/wring it ab initio.
ר"י אומר אם לאוכלין – those same fruits were collected that which comes out from them is permitted, for it is not satisfactory for him with what flowed out and we cannot make a decree lest he wring them out/squeeze them.
ואם למשקין – they were collected for it was satisfactory for him what came out from them – that which comes out from them is prohibited as a decree lest he squeeze them, and with olives and grapes, Rabbi Yehuda agrees with the Sages that even though he brought them in to eat, that which comes out from them is prohibited since they exist for squeezing when they come to a drink, he would give his attention to this, but in regard to the rest of the kinds of fruits, the Sages agree with Rabbi Yehuda, since it was not the manner for squeezing, they didn’t dispute other than with mulberries and pomegranates, for Rabbi Yehuda compares them to the rest of the priests and the Sages compare them to olives and grapes, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
חלות דבש – when they are crushed/chopped, the honey flows on its own from the midst of the wax and it is not the manner to squeeze/wring it; therefore, Rabbi Eliezer permits it and the Sages forbid it, as a decree lest they are chopped/crushed; but the Halakha is according to Rabbi Eliezer.
מצילין מזון ג׳ סעודות. ואפילו בכלים הרבה, דאילו בכלי אחד אמרו בפרק כל כתבי דכמה דבעי מציל:
לכם. כל אחד מזון ג׳ סעודות:
ובלבד שלא יספוג. שלא ישים ספוג לשאוב היין ולחזור ולהטיף, ואף על פי שיש לספוג בית אחיזה דליכא חשש סחיטה, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ואפילו ליקח בידו שמן ודבש שהן עבים ונדבקים ולקנח ידו בשפת הכלי אסור, שלא יעשה כמעשה חול:
אין סוחטין את הפירות. דה״ל מפרק תולדה דדש:
אסורין. גזירה שמא יסחוט לכתחלה:
ר״י אומר אם לאוכלין. היו אותן פירות מכונסים, היוצא מהן מותר, דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר בהו שמא יסחוט:
ואם למשקין. היו מכונסין דניחא ליה במאי דנפק מנייהו, היוצא מהן אסור, גזירה שמא יסחוט. ובזיתים וענבים מודה ר״י לחכמים דאע״ג דכנסן לאוכלים היוצא מהן אסור, כיון דדרכן לסחיטה קיימי כי אתו לידי משקה יהיב דעתיה בהכי. ובשאר מיני פירות מודים חכמים לר״י, כיון דלאו דרכן לסחיטה. לא נחלקו אלא בתותים ורמונים, דרבי יהודה מדמה להו לשאר פירות וחכמים מדמו להו לזיתים וענבים. והלכה כר״י:
חלות דבש. כשהן מרוסקים זב הדבש מעצמו מתוך השעוה ואין דרך לסחטו, הילכך ר״א מתיר, וחכמים אוסרים גזרו אטו שאין מרוסקין. והלכה כר״א: