המשנה היומית של היום
שבת כ׳:ה׳ - כ״א:א׳
The Mishnah Yomi for Thursday, December 3, 2020 is שבת כ׳:ה׳ - כ״א:א׳
משנה א
Mishnayos Shabbos Perek 20 Mishnah 5
שבת פרק כ׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Shabbos Perek 21 Mishnah 1
שבת פרק כ"א משנה א׳
ברטנורא
נוטל אדם את בנו – in the courtyard and the stone is in his hand, but we don’t say that he is carrying regarding the stone.
כלכלה – basket
והאבן בתוכה – and it is the case that there will be fruit/produce in the basket, for if there were no fruit in it, it would be made the basis for a prohibited thing for it is prohibited to carry it, and there needs also that there would be in it fruit so that if he casts them on the ground, they would be detestable, such as mulberries and grapes and similar things, but if there were no fruit in it, such as nuts and almonds, he would empty the fruit and they would fall, but the detestable fruit also such as mulberries and grapes, if it is possible to remove them to the sides of the basket and to remove the stone alone, and to cast it away, for it is prohibited to carry it with the stone. But our Mishnah is speaking about the case where it had broken through from the sides of the basket or its rim at the bottom of the vessel and the stone was a wall to it, that it is impossible to use the basket without [the presence] of the stone.
תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין – subsidiary to the pure produce and subsidiary to the non-holy produce but the unclean is separate and is not carried.
אף מעלין את המדומע באחד ומאה – A Se’ah of Terumah/priest’s due that fell into one-hundred Se’ah of non-holy produce, it is permissible to raise it up to a Se’ah of Terumah from them on Shabbat and all of it (i.e., the rest) would be non-holy produce, and it is permissible for foreigners (i.e., non-priests) and we don’t say that he is making things legally fit for use by giving the priest’s dues, for the Terumah that fell in the non-holy produce, we consider it as if it was placed alone, and didn’t become mixed up, and when it comes up as one-part in one-hundred and one, the Terumah itself that fell comes up. Therefore, it is not repairing, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
נוטל אדם את בנו. בחצר והאבן בידו ולא אמרינן דמטלטל לאבן:
כלכלה. סל:
והאבן בתוכה. והוא שיהיו פירות בסל, שאם אין בו פירות נעשה בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלו. וצריך נמי שיהיו בתוכו פירות שאם ישליכם בארץ ימאסו, כגון תותים וענבים וכיוצא בהם, אבל אם היו בו פירות כגון אגוזים ושקדים מנער את הפירות והם נופלים. ופירות הנמאסים נמי כגון תותים וענבים אם אפשר לסלקם לצדי הכלכלה ולנער האבן לבדה ולהשליכה אסור לטלטלה עם האבן. ומתניתין איירי כגון שנפחת מצדי הכלכלה או שוליה והאבן דופן לה שאי אפשר להשתמש בכלכלה בלא האבן:
תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. אגב הטהורה ואגב החולין. אבל טמאה באנפי נפשה לאו בת טלטול היא:
אף מעלין את המדומע באחד ומאה. סאה של תרומה שנפלה במאה סאים של חולין, מותר להעלותה לסאה של תרומה מהן בשבת ויהיו כולן חולין ומותרין לזרים, ולא אמרינן מתקן הוא, דתרומה שנפלה בחולין חשבינן לה כאילו מונחת לבדה ואינה מעורבת, וכשעולה באחד ומאה התרומה עצמה שנפלה עולה הילכך לאו מתקן הוא. ואין הלכה כרבי יהודה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
הקש שעל מטה – merely for kindling and it is Muktzeh/something set aside/designated for weekday use only and when he comes to lie on it and moves it about in order to be soft and looks to lie on it.
לא ינענענו בידיו – for it is Muktzeh but he may move it with his body [or] his shoulders, for it is carrying from the side, and it is not called carrying.
או שהיה עליו כר או סדין – for he revealed his intention that he set it aside for sleeping so from now it has the status of a utensil.
מכבש – two boards that they place the clothes between them after laundering them and they fasten the upper board on the clothing that are lying on the lower board, in order that they fold nicely.
מתירין – that is for the needs of the Sabbath to take the clothing, but we do not press/tighten them for that is a need of the weekdays.
ושל כובסים לא יגע בו – because it is made to repair clothing and fasten them more , and loosening them is similar to tearing down/destroying and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda..
הקש שעל מטה. סתמא להסקה ומוקצה הוא, ובא לשכב עליו ומנענעו כדי שיהא רך וצף לשכב עליו:
לא ינענענו בידיו. דמוקצה הוא, אבל מנענעו בגופו בכתפיו, דטלטול מן הצד הוא ולאו שמיה טלטול:
או שהיה עליו כר או סדין. דגלי דעתיה דאקצייה לשכיבה מעתה תורת כלי עליו:
מכבש. שני לוחות שמשימין ביניהן הבגדים לאחר כביסתן ומהדקין הלוח העליון על הבגדים המונחין בלוח התחתון כדי שיהא קיפולן נאה:
מתירין. דהיינו לצורך שבת ליטול את הבגדים, אבל לא כובשים דהיינו צורך חול:
ושל כובסים לא יגע בו. מפני שהוא עשוי לתקן בגדים ומהדק טפי והתרתו דומה לסתירה. ואין הלכה כרבי יהודה: