המשנה היומית של היום
שבת י״ח:ב׳ - י״ח:ג׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, December 9, 2020 is שבת י״ח:ב׳ - י״ח:ג׳
משנה א
Mishnayos Shabbos Perek 18 Mishnah 2
שבת פרק י"ח משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Shabbos Perek 18 Mishnah 3
שבת פרק י"ח משנה ג׳
ברטנורא
אין מילדין – we do not draw forth the fetus from the womb on the Jewish holy day, for there is greater trouble.
אבל מסעדין – holds the fetus so that it would not fall to the ground.
חכמה – an expert midwife.
ממקום למקום – and we don’t worry about the prohibition of [Sabbath] boundaries.
ומחללין עליה את השבת – from the time that she sits on the travailing chair and the blood begins to flow gently until all three days after she has given birth, whether she said that “I need” [assistance] or whether she did not say that “I need” [assistance], [we violate (the Sabbath)]; from the third to the seventh [day] if she said, “I need” we violate [the Sabbath], but if she did not say, “I need [assistance],” we don’t violate [the Sabbath]. From the seventh to the thirtieth [day], even if she said: “I need [assistance].” We do not violate [the Sabbath]. But we perform her needs through a non-Jew because she is like a lick person which is not in a dangerous situation, and any thing where there is no danger, we perform her needs through a non-Jew.
וקושרים הטבור – of the fetus which is long and if we don’t tie it and fold it, its stomach will come out, but we don’t sever it on Shabbat according to the words of the first Tanna/teacher [of the Mishnah].
ר' יוסי אומר אף חותכין – and the Halakha is according to Rabbi Yosi, that we cut it and clean it and place upon it a bandage (אבק הדם ) and similar kinds of things.
וכל צרכי מילה עושין בשבת – and further on in the next chapter (chapter 19) it will explain what are the needs of circumcision.
אין מילדין. אין מושכין הולד מן הרחם ביו״ט, דאיכא טרחא יתירא:
אבל מסעדין. אוחז את הולד שלא יפול לארץ:
חכמה. מילדת בקיאה:
ממקום למקום. ואין חוששין לאיסור תחומים:
ומחללין עליה את השבת. משעה שהיא יושבת על המשבר ומתחיל הדם להיות שותת עד כל ג׳ ימים אחר שילדה, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין. מג׳ ועד ז׳, אמרה צריכה אני מחללין, לא אמרה צריכה אני אין מחללין. מז׳ ועד ל׳ אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין, אבל עושים צרכיה על ידי נכרי מפני שהיא כחולה שאין בו סכנה, ודבר שאין בו סכנה עושין צרכיו על ידי נכרי:
וקושרים הטבור. של ולד שהוא ארוך, ואם לא יקשרוהו ויכרכוהו יצאו מעיו. אבל אין כורתין אותו בשבת לדברי ת״ק:
ר׳ יוסי אומר אף חותכין. והלכה כר״י שחותכין אותו ומנקים אותו ונותנין עליו אבק הדס וכיוצא בו:
וכל צרכי מילה עושין בשבת. ולקמן באידך פירקא מפרש לצרכי מילה מאי ניהו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
חבילי – bundles/bunches.
זרדים – branches of the tree that are moist and we trim them for the food of cattle.
כופין את הסל לפני האפרוחים – We disturb the utensil (i.e., turn it over from its place so that it is not [functioning] for the young chickens are not standing upon it and the individual who states that the utensil is not being taken other than for the need of the things for which it is taken, our Mishnah establishes that is necessary for the place of the utensil.
שברחה – from the house.
עד שתכנס – and specifically drive it but not push and pull because the chicken lifts itself from the ground and it is found that he is carrying it but geese and other fowl one may lead them.
מדדין עגלים – grab hold of its neck and its sides and drag it and assist it to move its legs.
והאשה מדדה את בנה – she grabs hold of his arms from behind him and moves his feet and walks.
שנוטל אחת ומניח אחת – when the baby moves his legs, he places one leg down and lifts up the other.
אבל גורר אסור – when she carries him, and everywhere in the Mishnah where Rabbi Yehuda says, "אימתי"/”from when,” he does not come to dispute, but rather to explain the words of the Sages. Therefore, the Halakha is according to him.
חבילי. אגודות:
זרדים. ענפי האילן לחים שמזרדין אותם למאכל בהמות:
כופין את הסל לפני האפרוחים. ומבטל כלי מהיכנו לא הוי, שאין האפרוחים עומדים עליו. והאומר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, מוקי למתניתין בצריך למקומו של כלי:
שברחה. מן הבית:
דוחין אותה. בידים:
עד שתכנס. ודוקא דוחין אבל לא מדדין, לפי שהתרנגולת מגבהת עצמה מן הארץ ונמצא שהוא מטלטלה. אבל אווזין ושאר עופות מדדין:
מדדין עגלים. אוחז בצוארו ובצדדיו וגוררו ומסיעו ומנענע לו רגליו:
והאשה מדדה את בנה. אוחזתו בזרועיו מאחוריו והוא מניע רגליו והולך:
שנוטל אחת ומניח אחת. כשהתינוק מניע את רגליו מניח אחת ומגביה אחת:
אבל גורר אסור. שנושאתו. וכל מקום שאמר ר״י אימתי במשנה לא בא לחלוק אלא לפרש דברי חכמים, הילכך הלכתא כותיה: