המשנה היומית של היום
שבת ט״ו:ג׳ - ט״ז:א׳
The Mishnah Yomi for Friday, December 18, 2020 is שבת ט״ו:ג׳ - ט״ז:א׳
משנה א
Mishnayos Shabbos Perek 15 Mishnah 3
שבת פרק ט"ו משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Shabbos Perek 16 Mishnah 1
שבת פרק ט"ז משנה א׳
ברטנורא
כל כתבי קדש – even [the works of the] Prophets and Writings, we save them from a courtyard that a fire had fallen upon it [and bring them] to another courtyard that was in the same alley, even though they did not create a symbolic community of residence and this (i.e., the works of the Prophets and the Writings) which would be written in the modern form of Hebrew type and in the holy language.
בין שקורין בהן – such as the Prophet/Haftarah [portions] that we read on Shabbat in the synagogue.
בין שאין קורין בהן – such as the Writings, for even individuals should not read them on Shabbat because [it would lead to] being idle from the Bet Midrash/House of study as above when they would preach sermons to the people on the Sabbath where they teach them the laws of prohibitions and what is permitted, because on all of the weekdays, the people are engaged in their labors/work and they (i.e., the Rabbis) forbade the reading of the Writings on Shabbat at the time of the Bet Midrash/House of Study they pull at the hearts and come to prevent them to ear the sermon.
ואעפ"י שכתובים בכל לשון – and there is an opinion that states that they didn’t give [them permission] to read them and we don’t save them nevertheless they require the removal [and storage] of sacred object and it is forbidden to place them in an ownerless place.
למבוי שאינו מפולש – for it has three partitions and one stake [fashioned in the ground] in the fourth direction, this is an alley that is not open (i.e., not closed by a fourth partition) that is spoken of here. Three partitions without a stake = is an open alley and it is explained in the Gemara (Tractate Shabbat 117a) but the Halakha is not according to Ben Beteira.
כל כתבי הקדש. אפילו נביאים וכתובים, מצילין אותן מחצר שנפלה בו הדליקה לחצר אחרת שבאותו מבוי, אע״פ שלא ערבו. והוא שיהיו כתובים בכתב אשורי ובלשון הקודש:
בין שקורין בהן. כגון נביאים שמפטירין בהן בשבת בבית הכנסת:
בין שאין קורין בהן. כגון כתובים דאף יחידים אין קורין בהן בשבת מפני בטול בית המדרש כדלקמן, שהיו דורשים לעם בשבת ומורין להן הלכות איסור והיתר, לפי שכל ימות החול הם עסוקים במלאכתן, ואסרו לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש משום דמשכי לבא ואתו לאמנועי מלשמוע הדרשה:
ואף על פי שכתובים בכל לשון. ואיכא למ״ד דלא נתנו לקרות בהן ואין מצילין אותן, אפ״ה טעונים גניזה ואסור להניחן במקום הפקר:
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח רביעית, זה מבוי שאינו מפולש האמור כאן. שלש מחיצות בלא לחי, זהו מבוי מפולש. והכי מפרש לה בגמרא. ואין הלכה כבן בתירא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מקפלין את הכלים – clothes that are spread out, one folds them even four and five times in order to return to wear them on that same day and they did not teach other than for one person, but not for two people, for it appears as if he is repairing/fixing them. But concerning one person, they did not speak other than for new clothes which are hard and don’t quickly crease/wrinkle, but old [clothing], which are folded and repaired more and it appears like we repair them. But on the new [clothing]also, we did not state this other than on white, but not on colored clothing, for the folding of colored clothing repairs them the most, but on white [clothing] also, we did not state other than if he lacks any other clothing to change into, but if he has other clothing to change into for the honor of the Sabbath, it is prohibited to fold them.
מיום הכפורים לשבת – when Yom Kippur occurs on the Eve of Shabbat since Shabbat is more stringent than Yom Kippur and that of Yom Kippur is not sacrificed on the Sabbath for it is considered a burnt-offering of a weekday on the Sabbath.
רבי עקיבא אומר – they (i.e., Yom Kippur and Shabbat) are equivalent and the sacrifice of one of them is not offered on its fellow, and the Halakha is according to Rabbi Akiba.
מקפלין את הכלים. בגדים שפושטן מקפלן אפילו ארבעה וחמשה פעמים כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא, שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קפולן מתקנן ביותר. ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:
מיום הכפורים לשבת. כשחל יוה״כ להיות בערב שבת, לפי ששבת חמור מיום כפור:
ושל יוה״כ אינן קריבין בשבת. דהוי כעולת חול בשבת:
רבי עקיבא אומר. שוין הן ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר׳ עקיבא: